פיצוי סמלי על משלוח הודעות מפרות על-ידי בית חב"ד (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, השופטת טלי להב, 12.8.2025):
העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה דברי פרסומת בדוא"ל, הכוללים תעמולה, לאחר משלוח הודעת סירוב ושאינם עומדים בדרישות הצורניות בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת אף ציינה כי היתה מעורבת בהליכים קודמים נגד הנתבעת, שהסתיימו בפשרה, אך למרות זאת המשיכה הנתבעת להפר את החוק. הנתבעת טענה כי מדובר בתביעה קנטרנית, שכן התובעת הוסרה מרשימת התפוצה, אך אישרה כי הוראת הביטול לא נקלטה במועד.
נפסק: התובעת מציינת הליכים קודמים, שהאחרון שבהם הסתיים בהסדר פשרה, לפיה לסילוק סופי של אותה תובענה, שהתובעת אישרה כי עניינה משלוח הודעות, ישולם סכום כספי. תביעה זו הוגשה בדצמבר 2024, 12 חודשים לאחר מתן פסק הדין המוסכם. התובעת אישרה כי ההודעות מושא הליך זה מוקדמות להסדר שהושג. על פניו אכן נפל פגם צורני בהודעות, שאינן כוללות את המילה "פרסומת" בצמוד לתיאור ברור של טיב ההודעה ותוכנה. שתיים מההודעות נשלחו לאחר שהודעת ההסרה לא נקלטה, לפי הודאת הנתבעת בשל החלפת מתנדבים. בפסיקת פיצוי פיצוי בגין ההפרות המתוארות, ביהמ"ש התחשב בהליך התלוי והעומד במועד משלוח ההודעות, במשלוח תרומה של התובעת שהביאה למשלוח דוא"ל נוסף כך נראה, בעובדה שזהות השולח היתה רשומה ומכל מקום מוכרת לתובעת, שעה שהתובעת נשאה ונתנה עם הנתבעת הן בהליך השיפוטי והן במשלוח תרומה מיוזמתה. הפיצוי נגזר ממידת ההפרה של חוק התקשורת ומהרציונל העומד ביסודו כפי שהובע לא אחת בפסיקה. במקרה זה אין ספק כי משלוח המייל מיוזמת התובעת והעדר הוכחת משלוח הודעות הסרה בגין ההודעות האחרונות פועל להפחתת גובה הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק. התביעה התקבלה חלקית. הנתבעת תפצה את התובעת ב-450 ש"ח.
