פסק-הדין התקבל בתיבה, אך ב"כ המבקש נתקל בקשיים לצפות בו (החלטה, עבודה ארצי, הרשמת חני טל-פרימור, 25.7.2025):

העובדות: שאלת מועד הגשת ערעור על פסק דינו של ביה"ד האזורי לעבודה ב"ש [סע"ש 20-03-12920], והאם יש להיעתר לבקשת המבקש להארכת המועד להגשת הערעור, אם ייקבע כי הגשתו היתה באיחור. המבקש טען כי הערעור הוגש במועד, וכי פסה"ד אמנם ניתן ב-7.1.2025, אך היה זמין לצפייה רק יום לאחר מכן.

נפסק: הערעור הוגש באיחור, אך מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת הערעור. מתצהיר ב"כ המבקש עולה שקיבל את פסה"ד לתיבת הדוא"ל שלו עוד ביום 7.1.2025, וטענותיו מפרטות קשיים טכניים ב"הורדת" פסק הדין לקריאה, להבדיל מטענות בדבר אי קבלת ההודעה לתיבה. טענות לקשיים טכניים אינן שוללות את גיבוש פעולת ההמצאה ועל כן יש לקבוע כי פסה"ד הומצא למבקש ב-7.1.2025 וכי הערעור הוגש באיחור. האיחור אינו איחור מזערי, אולם ודאי שאינו "איחור ניכר" כטענת המשיבה, כך שיש להשקיף על האיחור ביתר גמישות. ככל שמידת האיחור קטנה יותר, תגבר הנטייה להיעתר לבקשה להארכת המועד. האיחור הקל, התקלה הטכנית שאירעה לב"כ המבקש ואיפשרה את העיון בפסה"ד רק למחרת קבלתו, וכן סיכויי הערעור, עולים יחד כדי טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד [קובץ ההחלטה באדיבות המאגר המשפטי "נבו"].