הצרכן התמים אינו מבדיל בין בוקינג ישראל לבוקינג העולמית (החלטה, תביעות קטנות ת"א, השופט אלישי בן יצחק):

העובדות: תביעה קטנה נגד חברת Booking.com. לאחר הגשת התביעה הגישה "בוקינ ישראל" הודעה מטעמה, בה ציינה כי משמשת נציגות של הנתבעת ואינה מורשית לקבל עבורה כל מסמך, משכך יש להמציא את כתב התביעה למען הרשום של הנתבעת. בוקינג העולמית ציינה כי כתב התביעה לא הומצאה לה.

נפסק: טיב היחסים בין בוקינג העולמית לבוקינג ישראל נדון בלא מעט פסקי דין. בוקה ומבולקה זו אינה פוסחת על צרכנים נבוכים שאינם מבחינים בין בוקינג העולמית לבוקינג ישראל. לא מעט תביעות צרכניות שמגיעות לביהמ"ש לתביעות קטנות נמחקות מהטעם שכתב התביעה הומצא לבוקינג ישראל ולא לבוקינג העולמית. בכדי לפתור את סוגיית ההמצאה והבלבול שנוצרה אצל צרכנים, נקבע הסדר דיוני לפיו במקרה שתוגש תביעה נגד בוקינג ישראל שעילתה הנכונה היא נגד הנתבעת (והיא הוגשה נגד בוקינג ישראל בטעות), בוקינג ישראל תודיע לביהמ"ש שהיא אינה הנתבעת הנכונה, ותציין שהנתבעת הנכונה היא בוקינג העולמית, שמענה להמצאת כתבי בי-דין הוא משרד ש. הורוביץ ושות' [עניין קדוש - ת"ק 68630-07-23].

במקרה זה בוקינג ישראל הגישה הודעה, בה לא צויין שעילת התביעה אינה מגלה עילה כנגד בוקינג ישראל. אין לקבל את הגישה שמבקשת הנתבעת לאמץ ולפיה היא לא קיבלה את כתב התביעה, אבל כן ידעה לקבל את הפרוטוקול. מקום שבוקינג ישראל אינה מעבירה את כתבי הטענות לבוקינג העולמית או למורשים מטעמה לקבלת כתבי טענות, ומקום שבוקינג ישראל אינה משיבה ומצייתת להחלטת ביהמ"ש, לא נותר לה אלא להתייצב לדיון. המזכירות תאפשר גישה לנט המשפט למשרד ש.הורוביץ ושות' המשמש ככתובת להמצאת כתבי בי-דין בתביעות קטנות עבור הנתבעת.