קבלת בקשה למתן צו איכון סלולרי בסכסוך עבודה בין שני אחים (החלטה, אזורי לעבודה ב"ש, השופטת אביגיל בורוביץ', 30.7.2025):
העובדות: בקשת הנתבע למתן צו איכון סלולרי לטלפון הנייד של התובע, לתקופה של כ-5 שנים, ולחילופין, לשנה האחרונה להעסקתו, עבור שעות הפעילות של בית העסק. ברקע תביעת התובע לסעדים מתחום דיני העבודה, בעקבות תקופת עבודתו בנגרייה של אחיו, הוא הנתבע. הנתבע טען כי דו"ח האיכון דרוש לבירור היקף המשרה וצמצום המחלוקות המשפטיות, שעה שחלק ניכר מהתביעה נוגע לשאלת ביצוע שעות נוספות ופדיון ימי חופשה, בעוד שהנתבע טוען שהתובע לא עבד בשעות נוספות וכי לאורך השנים הפגין דפוסי היעדרות בלתי סבירים [הלכת פישר - ע"ע 40711-04-17]. התובע טען, בין היתר, לפגיעה בלתי מידתית בפרטיותו וכי הלכת פישר אינה חלה בנסיבות המקרה.
נפסק: בעת בחינת הבקשה יש לאזן בין האינטרס בגילוי האמת וניהול הליך ב"קלפים פתוחים", לבין זכותו של התובע לפרטיות. הסוגיה נדונה בהרחבה בהלכת פישר, שדנה במתן צו איכון למכשיר הסלולרי של עובד, כשהעובד מתנגד למתן הצו. לא ניתן להתעלם מהקביעה בהלכת פישר, לפיה ההחלטה מוגבלת לנסיבות בהן עבודת העובד מתבצעת מחוץ לחצרי המעסיק ומאופיינת בניידות גבוהה, תוך שדו"ח האיכון אינו תחליף למילוי החובות החוקיות של המעסיק לניהול רישום עקבי ומלא של שעות העבודה. עבודת התובע בוצעה בחצרי המעסיק במקרה זה, ועל כן, לכאורה, הלכת פישר אכן אינה חלה.
אולם לא ניתן להתעלם ממאפייני המקרה, בו מדובר בעסק משפחתי קטן של שני אחים, כך שיחסי העבודה והיחסים המשפחתיים מתקיימים בערבוביה. יחסים משפחתיים אלו, והקרבה האישית בעטיים, יצרו מערכת יחסים המבוססת על אמון אישי בין הצדדים, שחרגה מיחסי עבודה פורמליים. יחסי האמון המוגברים, שמכוחם אף חלה על הצדדים חובת תום לב מוגברת, מצדיקים היעתרות לבקשה לצו איכון, במקרה זה בו אין מחלוקת כי העבודה בוצעה בחצרי המעסיק. בנוסף, הבקשה מתייחסת לסוגיה קונקרטית, המצויה בלב הסכסוך, ושתוצאותיה עשויות לשפוך אור על היקף עבודת התובע – נושא המצוי במחלוקת מהותית בין הצדדים [עניין פלונית - רע"א 2404/21].
לפי הלכת פישר, הבקשה עומדת במבחן הרלוונטיות במובנו הצר, שכן היא מתייחסת למצער לרכיבי התביעה שעניינם בעבודה בשעות נוספות ופדיון ימי חופשה. סוגיות אלה עומדות במרכז המחלוקת בין הצדדים וישנה רלוונטיות גדולה לגילוי היקף השעות בהן התובע נכח במקום העבודה. אשר למבחן הרלוונטיות במובנו הרחב, יש להביא בחשבון מספר שיקולים, כגון היקף הגילוי וציר הזמן. הנתבע ביקש לצמצם את צו האיכון לתקופה מוגבלת ולשעות מסויימות ביממה. יש להעדיף את החלופה השניה של הנתבע, כך שדו"ח האיכון יתייחס רק לשנה האחרונה להעסקת התובע. אשר לסוג המידע וזיקתו לבעל דין, התפיסה היא שהגילוי כלפי בעל דין הוא רחב יותר מהגילוי כלפי צד שלישי. במקרה זה מדובר בדו"ח איכון המתייחס למכשירו של התובע. בהלכת פישר נפסק כי "נקודת האיזון הראויה היא בהעברת נתוני האיכון קודם כל לעובד, אשר יהא רשאי להשחיר את המידע העודף". אף בהיבט זה בקשת הנתבע עולה בקנה אחד עם השיקולים המנויים בהלכת פישר.