המבקש ביקש לעיין בתיבת הדוא"ל הארגונית שהוקצתה לו בעת העסקתו, לצורך בירור סכסוך עבודה (החלטה, עבודה ארצי, השופט אילן סופר, 28.7.2025):
העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה [סע"ש 48594-02-24], שקיבל חלקית את בקשת המבקש לעיין בהודעות דוא"ל שבתיבת הדוא"ל הארגונית שהמשיבה הקצתה לו בתקופת עבודתו אצלה. ביה"ד דחה את הבקשה לעיין בתיבה ביחס להודעות שבין ינואר 2017 למאי 2017, ואת הבקשה להיות נוכח בעת צילום מסכי תיבת המייל. נקבע כי המשיבה תצלם למבקש את המסך של כלל תכתובות המייל (תאריך, שם השולח וכותרת) לגבי ינואר 2017 ועד סוף מאי 2017. נדחתה הבקשה לעיין בתיבה מחודש יוני 2017 ועד לסיום העסקת המבקש בספטמבר 2023.
ברקע מחלוקת בין הצדדים ביחס לתשלום רכיבי שכר שונים, הלנת שכר וזכויות סוציאליות שהמבקש טען להן. המבקש החל את עבודתו כסמנכ"ל תפעול במשיבה, חברה העוסקת במתן שירותי ענן מנוהלים. הצדדים חלוקים על מועד תחילת עבודת המבקש אצל המשיבה, היקף משרתו, מהות תפקידו, מסגרת סמכויותיו ונסיבות סיום העסקתו. לאחר שהגישה המשיבה כתב הגנה, המבקש הגיש בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, בה ביקש עיון בסוגי מסמכים שונים, לרבות עיון בתיבת הדוא"ל שלו. בבקשתו טען המבקש כי החלטת ביה"ד האזורי פוגעת ביכולתו לברר את תביעתו כראוי ולהגיע לחקר האמת.
נפסק: אין מקום לקבל את הבקשה. החלטת ביה"ד האזורי אם ליתן צו גילוי ועיון במסמכים או סירוב לתתו נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית. ככלל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים בלבד שבגדרם ניתנה החלטה בניגוד לדין או שההחלטה גרמה לעיוות דין חמור. כלל זה חל ביתר שאת ביחס להחלטות הנוגעות לגילוי ועיון במסמכים, שבהן תתערב ערכאת הערעור רק כאשר ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שראוי היה להתחשב בהן. התנאי לגילוי המסמכים המבוקשים הוא מידת הרלבנטיות שלהם לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. לאחר בחינת מבחן הרלבנטיות בהיבט הצר ובהיבט הרחב, בוחן ביה"ד את האיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים אחרים המוכרים בפסיקה כשוללים גילוי, ובחינת קיומה של דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש שלא באמצעות גילוי, תוך בחינה של כל מקרה לגופו. פרמטר נוסף שנבחן הוא מידת ההכבדה שתוטל על בעל הדין שכנגד שיחוייב בגילוי המסמכים.
המבקש הגיש רשימה בת 27 סוגי מסמכים במסגרת בקשתו לגילוי, כאשר בשלושה סוגי מסמכים התקבלה בקשתו במלואה או באופן חלקי ואילו בכל היתר נדחתה. ביה"ד הבהיר למבקש כי בקשותיו מוגזמות בהתייחס לרלוונטיות שלהן להליך, הן בשל הסיבה שמטרת גילוי חלק מהמסמכים הנטענים אינה לשם הוכחת טענות המבקש אלא לשם הפרכת טענות הצד שכנגד והן הסיבה שלא קיימת הלימה בין טענות המבקש בכתב התביעה, הסעד הנטען והמסמכים המבוקשים. בהתחשב בהיקף הגילוי ובסוג הגילוי המבוקש, האיזון בין אינטרס הגילוי לבין האינטרסים האחרים, מוביל למסקנה כי ביה"ד האזורי צדק בהחלטתו.
בהתייחס לטענת המבקש כי הבקשה לעיין בתכתובות המייל נועדה לצורך איתור תכתובות רלוונטיות להוכחת התקופה השנויה במחלוקת ביחס לתקופת עבודתו וביחס למהות תפקידו ומסגרת סמכויותיו במשיבה - אין לקבל את הטענה. ביה"ד האזורי קיבל את הבקשה בחלקה וקבע כי המשיבה תערוך צילום מסך של רשימת הדוא"ל שבתיבה לתקופה שבין ינואר 2017 למאי 2017, ללא עיון בתוכן ההודעות וללא נוכחות המבקש. בכך בחן ביה"ד את קיומה של דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא באמצעות גילוי מלא ובגילוי האמור יש כדי ליתן מענה ביחס להוכחת תקופת עבודתו של המבקש וכן ביחס למהות תפקידו ומסגרת סמכויותיו במשיבה ובהעדר הכבדה שלא לצורך על המשיבה.