שיחה טלפונית נסמכת על עיקרון הבסיס לפיו כל אדם רשאי להתקשר לאדם אחר ללא רשות (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשם יגאל ברק-עופר, 3.7.2025):
העובדות: תביעה לפיצוי כספי עבור שיחות טלפון שיווקיות שקיבל התובע מהנתבעת - חברת תקשורת. התובע טען כי התנתק משירותי הנתבעת ב-2017, תוך הבהרה שאינו מעוניין בהצעות שיווקיות נוספות. התובע טען כי מאז קיבל עשרות שיחות טלפון מנציגי הנתבעת, שמטרתן הייתה לשדל אותו לחזור ולהימנות על לקוחותיה. התובע הקליט חלק מהשיחות (8). הנתבעת טענה, בין היתר, כי מספרי הטלפון אינם שלה, אלא של משווקים עצמאיים שפעילותם אינה באחריותה, וכי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אינו חלק על שיחות טלפון.
נפסק: התובע לא הביא כל ראיה לטענתו כי ביקש, במועד סיום ההתקשרות עם הנתבעת, שלא יפנו אליו בהצעות שיווקיות. אין לקבל את את טענת הנתבעת לפיה מבצעי השיחות הם משווקים עצמאיים שפעילותם איננה באחריותה. כפי שנקבע בעניין כהן [רת"ק 31757-03-17], חוק הספאם אינו חל על שיחות טלפון אנושיות ולכן יש לדחות את התביעה ביחס לעילה זו. התובע צירף תמלולי שיחות, שלא נסתרו, מהם עולה כי כבר בשיחה הראשונה ביקש במפורש שלא יתקשרו אליו שוב, וחזר על בקשתו זו גם בשיחות הבאות. הנתבעת טענה כי תיקון 61 לחוק הגנת הצרכן יצר חקיקה ספציפית הגוברת על סעיפים אחרים. בתיקון האמור חוקקו הסעיפים הקובעים כי יוקם מאגר צרכנים אשר מי שיירשם אליו יחול על העוסקים איסור לפנות אליו בפניות שיווקיות טלפוניות. אין לקבל את הטענה לפיה הקמת המאגר יוצר הסדר חלופי הגובר על הוראת סעיף 3(ב)(4) לחוק הגנת הצרכן, בנושא הפעלת השפעה בלתי הוגנת.
הקמת מאגר "אל תתקשרו אלי" אין בה כדי לשנות את הגדרת השיחות השיווקיות בניגוד לרצון הצרכן כהשפעה בלתי הוגנת. עם זאת, הוראות חוק הגנת הצרכן אינן מקימות זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק או לפיצוי לדוגמה בשל השפעה בלתי הוגנת. מענה והאזנה לשיחה טלפונית האורכת שניות בודדות הם בגדר זוטי דברים שאין בהם משום נזק ממשי ועל כן אין מקום לפסיקת פיצוי כלל. אשר לטענה לפגיעה בפרטיות, במקרה זה לא הוכחה האינטנסיביות של שיחות רבות בזמן קצר, שעה שהתובע הוכיח קיומן של 8 שיחות שנפרשו על פני תקופה של שנתיים. אף לא הוכח כי היה בשיחות משום זלזול או פגיעה בתובע. התקשורת באמצעות טלפון נסמכת על העיקרון הבסיסי לפיו כל אדם רשאי להתקשר לאדם אחר ללא נטילת רשות, ובכלל זה אף אנשים שמתקשרים בשם גופים כאלה ואחרים. לא בנקל ניתן לקחת את הפעולה הרגילה והנפוצה הזו, ולהגדיר אותה כפגיעה בפרטיות, כשוות ערך להתנהגויות חמורות כגון צילום אדם ברשות היחיד ללא ידיעתו, האזנות סתר, וכדומה. התביעה נדחתה.