דחיית ערעור על מחיקת תביעה על הסף בשל Forum Shopping (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטים אטדגי, צימרמן ולוי-מיכאלי, 9.3.2025):
העובדות: ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בבת-ים [ת"א 4688-11-23], שהורה על דחיית תביעת התובע על הסף. המערער מתאר כי הוא נשא איידס. המשיבה היא מפעילת האתר Ynet. בשנת 2014 פורסמה באתר כתבה שאינה מזכירה את שמו של המערער, על פס"ד שעסק בנשא איידס שתבע רופא שיניים. בתגוביות שפורסמו לכתבה צוין שם התובע וכן התייחסות שלילית כלפיו. המערער הגיש בשנת 2019 תביעה קודמת נגד המשיבה, שעילותיה פגיעה בפרטיות ולשון הרע, בה המשיבה התגוננה וטענה כי אינה אחראית לתגוביות, כי אם המגיבים. לאחר שהמערער לא עשה דבר לקידום התביעה הקודמת, היא נמחקה.
בשנת 2023 הגיש המערער את תביעתו הנוספת, מבלי לציין את התביעה הקודמת או גלגוליה. המשיבה עתרה לסילוק התביעה על הסף, בעיקר מחמת התיישנות, אך גם נוכח "פורום שופינג" בדרך של הגשת התביעה בבימ"ש אחר ובלא לציין את פרטי ההליך הקודם. ביהמ"ש קמא נעתר לבקשת המשיבה והורה על דחיית התביעה על הסף, מחמת התיישנות ושימוש לרעה בהליכי משפט. המערער חויב בהוצאות בסך 12,000 ש"ח. מכאן הערעור.
נפסק: דין הערעור להידחות. די בכך כי סילוק התביעה על הסף מוצדק מהטעם של שימוש לרעה בהליכי משפט. תכלית האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט היא כפולה: במישור הציבורי – שמירה על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי; ובמישור הפרטי – מניעת תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי הדין. איסור זה בא לידי ביטוי מפורש כיום בתקנות סדר הדין האזרחי. מחדלי המערער בניהול התביעה הקודמת נסקרו היטב. ליבם בגרירת ההליך זמן ניכר ובאופן בלתי סביר, תוך התעלמות כמעט מוחלטת של המערער מהוראות ביהמ"ש. התחוור כי מדובר במהלך מחושב של המערער, שלא היה שבע רצון מעמדת המותב שדן בהליך, ובחר בדרך שתביא למחיקת התביעה, ביודעו כי מחיקת ההליך לא תביא ככלל ליצירת מעשה בית דין. המערער המתין עד לפרישת המותב שדן בתביעתו הקודמת והגיש את תביעתו לבית משפט אחר, מבלי לציין את התביעה הקודמת.
כל הסבר מניח-דעת לא נשמע מפי המערער, אלא רק הערות שהעמיקו את ההבנה כי דרך הילוכו היא של מי שמבקש לעשות שימוש במערכת המשפטית כאוות נפשו. דרך התנהלותו באולם, בנימה ובהתבטאות, אך מעצימה את ההבנה כי זה מסוג המקרים בהם ראוי להעמיד בפני המערער-התובע מחסום מפני ניסיון חוזר ונשנה לבירור ומיחזור טקטי של התביעה שהגיש. המערער יישא בהוצאות המשיבה בערעור בסך 35,000 ש"ח.