ת"צ 45853-02-24 סוקול ואח' נ' Snap Inc ואח'

אולי יעניין אותך גם

נדחתה בקשת Snapchat לכפור בסמכות ביהמ"ש בישראל לדון בייצוגית נגדה (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת תמר סנונית פורר):

העובדות: בקשת הנתבעות בהליך של בקשה לאישור תביעה כייצוגית, לכפור בסמכות ולקבוע כי הפורום הישראלי אינו פורום נאות (לפי תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). עניין התביעה בטענה לאיסוף מידע ביומטרי ממשתמשי אפליקציית סנאפצ'ט (Snapchat), ושימוש הנתבעות במידע ללא ידיעת והסכמת המשתמשים. התובעות טענו גם להיעדר רישום של מאגר מידע בישראל לפי חוק הגנת הפרטיות. התובעות הן תושבות ישראל ומשתמשות באפליקציה, כולל בתכונות של פילטרים ועדשות נשוא התביעה. תובעת 2 היא קטינה (בת 7). אימה היא התובעת 1 והאפוטרופסית שלה. 

שתי הנתבעות כפרו בסמכות ביהמ"ש בישראל לדון בהליך. עיקר בקשת נתבעת 1 (Snap Inc) מבוסס על טענתה כי היא אינה מספקת שירותים למשתמשי האפליקציה בישראל. נתבעת 2 (Snap Group Limited), הגוף המתקשר עם המשתמשים בישראל, אישרה שהיא מספקת שירותים למשתמשים בישראל וטענה לגוף הדברים. התובעות טענו כי הנתבעות מפעילות יחד את האפליקציה ומחזיקות ביחד במידע הקשור למשתמשים בישראל.

נפסק: דין הבקשות לכפור בסמכות להידחות. בקשת הנתבעת 2 לכפירה בסמכות נדחתה לאחר שהתובעות עמדו בנטל להוכיח קיומה של עילת תביעה טובה ועילת המצאה בהתאם לתקנה 166, וכן כי ביהמ"ש בישראל הוא הפורום הנאות לדון בהליך. התובעות עמדו ברף ההוכחה הנמוך להוכחת עילת תביעה טובה. הנתבעת 2 מספקת את שירותי האפליקציה בישראל ולתובעת 1 חשבון פעיל בה. הוצגה תשתית המבססת את הטענה כי נאסף מידע ביומטרי ממשתמשי האפליקציה. תדירות ועיתוי השימוש הנטענים באפליקציה, על פני מספר שנים, גם אם אינו יומיומי, מצביעים על כך שנתבעת 1 לא פתחה חשבון והשתמשה באפליקציה לצורך הגשת התביעה.

הצדדים טענו לגבי הדין החל ובין היתר האם תניית ברירת הדין בתנאי השימוש תקפה, או שמא מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, שדינו ביטול. בעניין Agoda [רע"א 6992/22] נפסק כי ביחס שבין תאגידים גלובליים ללקוחות קטנים, דוגמת צרכנים פרטיים, אין מקום להתנות על כללי ברירת הדין הישראליים, לרבות בתובענה ייצוגית. אולם יש לקחת בחשבון כי בעניין אגודה הוגשה בקשה לדיון וכן כי עניינה הוא "תאגיד הפועל בישראל". בעניין זה נקבע כי יש מקרים בהם יש מקום לבחון את הדין החל לא בשלב בחינת סוגיית ההמצאה והפורום הנאות, אלא בהמשך ההליך. סוגיה זו לא מוצתה ויש מקום להכריע בה בהמשך לעומקם ולגופם של דברים.

קמה עילת המצאה מכוח תקנה 166(4א): "התובענה מבוססת על מעשה או מחדל שאירע בתחום המדינה" וכן לפי תקנה 166(4)(א): "התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה: (א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה..". חתימת משתמש על הסכם כתנאי השימוש לצורך שימוש באפליקציה הוא חוזה וכשהשימוש שלו באפליקציה נעשה בישראל מתקיימים תנאי התקנה. נטילת מידע ביומטרי ממשתמשים בישראל ללא ידיעתם והסכמתם היא בבחינת מעשה או מחדל שאירע בתחום המדינה ולתובעות תביעה ראויה לטיעון בעילה זו.

התובעות עמדו בנטל להראות כי מבחן מרב הזיקות, גם אם קיימות זיקות לאנגליה ולישראל, נוטה בסוף לישראל. בישראל כמות משתמשים משמעותית לאפליקציה. המשתמשים בקבוצה ישראלים ומתגוררים בישראל, השימוש באפליקציה נעשה בישראל, תנאי השימוש בין המשתמש לנתבעת 2 לוקחים בחשבון כי המשתמש מישראל, ויש איפיונים הנוגעים לאי רישום מאגר מידע וסוגיית תנאי השימוש שייחודיים לישראל. מבחינת מקום מושב הצדדים, התובעות וחברי הקבוצה מתגוררים בישראל, אולם מקום הנתבעת 2 בחו"ל ולא ברור אילו עדים ונציגים יידרשו להעיד. השימוש באפליקציה נעשה על ידי המשתמשים בישראל, אך יש לקחת בחשבון כי מדובר במידע שנלקח מהשימוש באפליקציה, ובעת הזו לא ניתן להכריע היכן המיקום "הפיזי" ו"המשפטי" של השימוש. 

הנתבעת 2 היא תאגיד המפעיל אפליקציה בינלאומית. השירות בה גלובלי ונעדר זיקה גיאוגרפית. עיקר השימוש בה חזותי גרפי וחלקו קולי, והוא אינו תלוי שפה. מדובר בהיקף שימוש רב באפליקציה, בינלאומי, הנעשה במדינות רבות. גם אם תתקבל טענת הנתבעת 2 כי לא פעלה לקדם את האפליקציה בישראל ולכוון אותה לקהל הישראלי, הרי שבמציאות הנוכחית אין לייחס לטענה משקל משמעותי. כל אלו משפיעים על ציפייתה הסבירה של הנתבעת 2, שמספקת שירותים בהיקף כה נרחב ובינלאומי, כי ייתכן שתיתבע במדינות בהן נעשה שימוש באפליקציה ולא רק במדינות מצומצמות ולפי בחירתה. בכל הנוגע למבחן השיקולים הציבוריים, לאור טיב עילות התביעה, נראה כי נוטות כפות המאזניים לטובת ביהמ"ש בישראל.

משנמצא כי לא ניתן להבחין בבירור בין השירותים הניתנים למשתמשי האפליקציה על ידי כל אחת מהנתבעות ומאותם הטעמים שפורטו לגבי הנתבעת 2, ביהמ"ש בישראל הוא הפורום הנאות לדון בהליך גם לגבי הנתבעת 1. הנושא יתברר בהמשך ההליך. הנתבעות יישאו בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.