פיצוי זעום על הפרת חוק הספאם (פסק-דין, תביעות קטנות בת-ים, השופטת מיטל בן בסט):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת פנתה אליו בדוא"ל, הודיעה לו כי רכשה את פעילות האתר "שוז אונליין", וכן כי נמסרו לה פרטי התובע כחלק מהרכישה. הנתבעת אף הודיעה לתובע כי הוא רשאי לבקש את הסרת פרטיו ממאגר המידע, וכך עשה התובע. לטענתו, למרות פניותיו לנתבעת, האחרונה שלחה לו הודעות פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי בקשות התובע התקבלו בתיבת "ספאם" שלא נבדקה, נוכח "חבלי לידה" של תהליכי קליטה והטמעה של מערכות "שוז אונליין" אצלה, ולכן לא טופלו.

נפסק: אין מחלוקת כי בעבר הסכים התובע להיכלל ברשימת הדיוור של "שוז אונליין"; כי נשלחו אליו 13 הודעות (כאשר ההודעה הראשונה נשלחה כדין); וכי התובע שלח שתי הודעות דוא"ל בהן ביקש להסירו מרשימת הדיוור, שלא נענו על ידי הנתבעת. העובדה שניתנה לתובע האפשרות לשלוח הודעת סירוב באמצעות לחיצה על לחצן ה"הסר", אינה גורעת מזכותו לשלוח אותה באמצעות דוא"ל. עם זאת, השימוש בזכות לבחור את אופן משלוח הודעת הסירוב צריך להיעשות בתום לב. במקרה זה ניתנה לתובע האפשרות להודעה חוזרת בדוא"ל והתובע פעל לפי הוראות הנתבעת. אין זה המקרה בו ניתן לטעון כי אי הלחיצה על לחצן "הסר" עולה כדי חוסר תום לב. התובע שלח הודעת הסרה בתום לב והיה על הנתבעת להסירו מרשימת התפוצה תוך זמן סביר, אך היא לא פעלה כאמור.

הסמכות לפסוק פיצויים לדוגמא נתונה לשיקול דעת ביהמ"ש. בבואו לקבוע את גובה הפיצויים יתחשב ביהמ"ש, בין השאר, באכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; עידוד הנמען למימוש זכויותיו והיקף ההפרה. בעניין זה ניתן לשקלל את העובדה שניתנה אפשרות ללחיצה גם על לינק "הסר"; כי התובע השתמש בלינקים מאתר "שוז אונליין" בעבר ולא הוצג כי לא לחץ על הלינק בשל חשש מוירוס (בעבר הסיר את עצמו מרשימת תפוצה לגבי דוא"ל אחר באמצעות קישור להסרה); כי התובע שלח שתי הודעות בדוא"ל ולאחר שראה שלא משיבים לו יכול היה להבין כי קיימת תקלה בקבלת הדוא"ל ממנו ויכול היה לנסות להשתמש בלינק שהוצע לו; כי הנתבעת הסבירה כי היו לה "חבלי לידה" של תהליכי הקליטה וההטמעה של מערכות הגורם ממנו רכשה את האתר; כי מייד עם הגשת התביעה הוסר התובע מרשימת הדיוור, ועוד. הנתבעת תפצה את התובע ב-450 ש"ח עבור 10 הפרות.