'בוקינג ישראל' אינה נציגת 'בוקינג טרנספורט' בישראל (החלטה, שלום קריות, השופט מוטי כהן):
העובדות: האם המצאה לבוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (בוקינג ישראל) היא המצאה כדין לנתבעת 2, Booking.com Transport, לפי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. התובע הגיש תביעה כספית נגד הנתבעות (חברות זרות), בה הוא מייחס לנתבעת 2 מחדל בהשכרת רכב בחו"ל, כחלק מחבילת נופש שרכש. בוקינג ישראל הודיעה כי היא מעניקה שירותים מסוימים לנתבעת 1, אך לא בתחום השכרת הרכב, וכי אינה נציגת הנתבעת 1, ובוודאי שלא נציגת הנתבעת 2.
נפסק: סמכות השיפוט בהליך אזרחי מותנית בהמצאה תקפה של כתב הטענות הראשון בהליך לנתבע. התובע בחר להלך בשביל תקנה 163(ג), תוך שהוא מניח כי בוקינג ישראל היא נציגת הנתבעת 2. הנתיב האחר בו ניתן להלך קבוע בתקנה 166, במסגרתו נקבעה הדרך להמצאה לנתבע שמקום מושבו מחוץ לגבולות המדינה. כבר נפסק בעניין כי ניתן להמציא לבוקינג העולמית כתב טענות ראשון באמצעות בוקינג ישראל [עניין בן זאב - ע"ר 59443-03-19; עניין שלוש - רע"א 3690/20; עניין פלוני - רע"א 3170/22]. פסיקות אלו ניתנו בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אך פסה"ד שניתן בעניין כספי [רת"ק 8797-12-22] הותיר קביעה זו על כנה. ההמצאה לנתבעת 1 באמצעות בוקינג ישראל היתה המצאה כדין. אשר לבוקינג ישראל והנתבעת 2, לא מדובר בחברה בת וחברה אם. עיסוקה של בוקינג ישראל הוא בהזמנת מקומות אירוח ולא בתיווך בשירותי השכרת רכב, תחום בו עוסקת הנתבעת 2. התובע לא טען או הוכיח את התקיימות התנאים בתקנה 163(ג), באופן המעמיד את בוקינג ישראל כנציגה של הנתבעת 2. עצם השתייכות החברות לאותו קונצרן חברות אין בו כדי לקיים את "הקשר" הנדרש לצורך הקביעה כי בוקינג ישראל הינה נציגת הנתבעת 2. לא בוצעה המצאה כדין לנתבעת 2.
