יש להתחשב בכך שהנתבעת היא חברה משפחתית וכי התקלה היתה נקודתית ובתום לב (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, השופטת שרית עבדיאן, 18.3.2024):

העובדות: הנתבעת היא חנות לאופניים וצעצועים. התובע רכש בעבר באתר האינטרנט של הנתבעת, אך טען כי לא הסכים להצטרף לרשימת התפוצה של הנתבעת. לטענתו, חרף זאת, שלחה לו הנתבעת שלושה דברי פרסומת בדוא"ל, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי מדובר בתובע סדרתי, שנרשם לאתר על מנת לייצר עילת תביעה. 

נפסק: חוק התקשורת קובע כי נדרשת הסכמה מפורשת מראש של הנמען על מנת לשגר אליו דברי פרסומת, למעט חריגים. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע אישר קבלת דברי פרסומת. ההיפך הוא הנכון, אחר הליך הרכישה התובע הודיע פעמיים לנתבעת כי הוא אינו מאשר קבלת דיוור פרסומי. חרף האמור, הנתבעת שלחה לתובע שלוש הודעות אלקטרוניות בו הודיעה לו על מבצע יום הולדת. התובע הוכיח שהנתבעת הפרה את הוראות החוק פעמיים, הן בשל כך ששלחה דברי פרסומת לאחר שקיבלה הודעות סירוב והן בשל כך שלא ציינה את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעות. בקביעת גובה הפיצוי יש לשקול כי מדובר בהודעות שנשלחו בפער של שנה אחת מהשנייה וכי הודעת סירוב נשלחה רק לאחר משלוח ההודעה הראשונה (ולא נשלחה בין ההודעה השניה לשלישית). עוד יש להביא בחשבון את דברי הנתבעת לפיהן המקור לטעות הוא בכך שהייתה רשימת תפוצה שונה לחברי מועדון, כי מדובר בטעות בתום לב וכי לאחר הגשת התביעה הנתבעת הפסיקה עם האפשרות של שליחת מתנת יום הולדת. הנתבעת היא חברה קמעונית לא גדולה, הפועלת באמצעות חנות אחת ואתר אינטרנט, שלא שולחת הודעות פרסומות בהיקפים נרחבים לציבור גדול וביהמ"ש התרשם כי היא עושה ככל הניתן כדי לעמוד בהוראות החוק, כך שהמקרה מקורו בתקלה נקודתית בתום לב. הנתבעת תפצה את התובע ב-500 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.