מחיקת ייצוגית ספאם בשל פגמים בבקשת האישור (פסק-דין, שלום ת"א, השופט ליאור גלברד, 4.3.2024):

העובדות: בקשת המבקש לאישור תובענה כייצוגית, בטענה כי המשיבה שולחת דברי פרסומת לנמענים, לא הסכמה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982. המשיבה טענה, בין היתר, כי הבקשה אינה מבססת עילה אישית של המבקש.

נפסק: בתצהיר המבקש לתמיכה בעובדות הנטענות בבקשת האישור, נטען כי נשלחו למבקש 9 דברי פרסומת ללא הסכמתו. נטען עוד כי מדובר בכרטיס סים נטען שהמבקש רכש בקיוסק וכי למספר זה נשלחו ההודעות. אין פירוט בתצהיר בדבר המועדים שבהם נשלחו דברי הפרסומת או המועד שבו המבקש רכש את כרטיס הסים. דברי הפרסומת עצמם צורפו לבקשה לאישור באופן חסר, כך שלא ניתן להבין לאיזה מספר טלפון הן נשלחו ומבלי שניתן להבין את תאריכי המשלוח. חרף החלטה של ביהמ"ש בעניין זה, המבקש לא הגיש תצהיר מתוקן לתמיכה בבקשתו. בנסיבות אלה יש להורות על מחיקת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בהתאם לתקנה 41(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בקשת האישור היתה פגומה מלכתחילה באופן מהותי. למבקש ניתנה הזדמנות לתקן את הפגמים אך הוא לא השכיל לנצל הזדמנות זו ונמנע מלקיים את ההחלטה בדבר הגשת תצהיר מתוקן. מי שמבקש לייצג קבוצה במסגרת תובענה ייצוגית נדרש להתייחס להליך ברצינות: לערוך כדבעי את כתבי הטענות והראיות; לנהל את ההליך באופן תקין ולקיים את החלטות ביהמ"ש. המבקש לא נהג כך ואין מקום למתן הזדמנויות נוספות. בקשת האישור נמחקה. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ש"ח.