תשעה חודשי מאסר בפועל על פרסום דברי הסתה לטרור בפייסבוק (גזר-דין, שלום חיפה, השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב, 5.2.2024):

העובדות: הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בביצוע עבירות של הסתה לטרור ושל גילוי הזדהות עם ארגון טרור, בניגוד לסעיפים 24(ב)(1) ו-24(א)(1) לחוק המאבק בטרור. הנאשם פרסם בחשבון הפייסבוק שלו, ב-21.10.2023, מספר "סטורי" עם סרטונים ותמונות, בהם קריאה ישירה לבצע מעשה טרור, דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור, תמיכה בו והזדהות עמו, וכן דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון הטרור חמאס. פרסומי הנאשם בחשבון היו ציבוריים, הניתנים לצפייה על ידי כלל משתמשי הרשת החברתית.

נפסק: הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות הם שלום הציבור ובטחונו, שמירה על סדר חברתי וציבורי, מניעת מעשי טרור, ומניעת הזדהות עם ארגוני טרור הנותנים להם רוח גבית להמשיך בפעילות טרור. הגנה על ערכים אלו תמיד חיונית, אך במציאות בה נמצאת המדינה בימים אלה, ההגנה על ערכים אלו חיונית ביתר שאת. לעיתוי הפרסום משמעות גדולה, כאשר המצב הביטחוני במדינה, והמלחמה המתחוללת, מגבירים את השפעת הפרסום על מי שנחשף לו ומגביר את הסיכון כי הדברים יפלו על אוזן קשבת ויביאו למעשי טרור נוספים. מדובר בפרסום שבוצע על רקע אידיאולוגי ברור. ישנה חומרה יתרה בכך שהנאשם, אזרח ישראל, הנהנה מכל הזכויות הניתנות לכל אזרח במדינה, בחר להזדהות עם ארגוני טרור ולקרוא לביצוע מעשי טרור, וזאת זמן קצר מאוד לאחר שארגוני טרור טבחו באזרחי המדינה ללא הבדל בין גזע, דת ומין.

הפרסום היה פומבי, כשלחשבון הנאשם אלפי עוקבים ומכאן שהפרסום הגיע לקהל רב. מרגע פרסום הדברים, הפרסום כבר אינו בשליטת הכותב, ועל כן אין משמעות לשאלה כמה אנשים הגיבו לפרסום, אלא כמה אנשים יכלו להיחשף אליו. אמנם הנאשם אינו דמות ציבורית ואינו מעצב דעת קהל, אך בימינו, כל מי שמשתף פרסום במרשתת ביכולתו להשפיע, כאשר העולם הווירטואלי הפך לפלטפורמה המשפיעה ביותר על עיצוב דעת הקהל. הקלות הבלתי נסבלת של היושבים מאחורי המקלדת לכתוב דברי הסתה ברשת חברתית, חייבת למצוא מענה בענישה מרתיעה ומשמעותית, שתעביר מסר גם לשם "ייראו ויראו" כי הסתה למעשי טרור ברשת תיענש באופן ממשי. אין בנמצא נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם - לא לחומרא ולא לקולא. על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך 3,000 ש"ח.