יש לראות את ההמצאה למיקרוסופט ישראל כהמצאה למיקרוסופט העולמית (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטת רות רונן):
העובדות: בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א [ת"א 51304-08-23], שדחה את בקשת המבקשת לצו מניעה זמני שימנע מהמשיבות לחסום את השימוש בתוכנת המבקשת ואת הגישה לאתר האינטרנט וחשבון הפרסום שלה במערכות של המשיבות. המבקשת פיתחה תוכנה המאפשרת למשתמשים בה להוריד יישומונים למחשביהם. תוכנת המבקשת פועלת על-גבי מערכת ההפעלה Windows של המשיבה 2 (Microsoft Corp), תאגיד מארה"ב. המשיבה 1, מיקרוסופט ישראל, היא חברת בת של המשיבה 2, המסייעת בקידום ושיווק מוצריה בישראל. המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבות בטענה כי סיווגו את התוכנה שלה כפוגענית וכי הן מונעות את הורדתה והשימוש בה. יחד עם התביעה הגישה המבקשת גם בקשה לצו מניעה זמני, אותה מסרה במשרדי המשיבה 1 בישראל.
ביהמ"ש המחוזי דחה את הבקשה לסעד זמני וקבע כי ההליך נגד המשיבה 2 לא נפתח כדין, מאחר שהמשיבה 2 היא הצד הרלבנטי למחלוקת ולא המשיבה 1. נפסק כי לא התקיים מבחן "אותו העניין" שבתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיו התביעה שמבקשים להמציא למשיבה 2 נוגעת לאותו עניין שבקשר אליו המשיבה 1 מייצגת את המשיבה 2 באופן קבוע.
נפסק: יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, וערעור הוגש לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל. הדיון בבקשה למתן סעד זמני יוחזר לביהמ"ש קמא אשר ידון בה לגופה. מדובר בהחלטה המשפיעה באופן ממשי על זכויות המבקשת, המצדיקה להידרש לסוגיה כבר בשלב זה של ההליך. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם המשיבה 1 יכולה לשמש כנציגת המשיבה 2 בהתאם לתקנה 163(ג). אין להסתפק בקשר רופף או מלאכותי לעניין נושא התובענה ונדרש קשר ענייני. יחד עם זאת, יש להיזהר גם מפני מתן פרשנות דווקנית ומצמצמת יתר על המידה ל"עניין" נושא התובענה או לעניינים לגביהם הוסמך הנציג לייצג את הנתבע הזר בישראל. לא בכל מקרה תוכר החברה הבת כנציגה לעניין המצאה של החברה האם הזרה. אין די בקשר תאגידי של חברה אם – חברה בת כשלעצמו, כדי לבסס לבדו את "נוכחות" החברה הזרה בישראל.
"עניין" התביעה הוא פעולות המשיבה 2 שפגעו, לשיטת המבקשת, ביכולתם של לקוחותיה להשתמש בתוכנה ב-Windows. המשיבה 1 משווקת ומקדמת את מוצרי המשיבה 2 בישראל. מאחר שהתביעה מתייחסת למוצרים שהמשיבה 1 משווקת ומקדמת בישראל, אין לדקדק בשאלה היא עסקה באופן ספציפי גם בהגדרת רמת הסיווג של תוכנת המבקשת; האם היא מבצעת בעצמה ניטור כדי לזהות יישומונים מזיקים או חשודים; והאם הייתה קשורה להחלטה בעניין המבקשת ונקטה צעדים
כלפי התוכנה. גם אם למשיבה 1 אין סמכות לעסוק בכל אלה אלא למשיבה 2 בלבד, הדבר אינו שולל את המסקנה לפיה המשיבה 1 היא נציגת המשיבה 2 ביחס ל"עניין" התביעה. יש לראות את ההמצאה למיקרוסופט ישראל כהמצאה כדין למיקרוסופט קורפוריישן. הדיון יחזור לביהמ"ש המחוזי כדי שידון בבקשה לסעד זמני לגופה.