פרסום שיווקי על הסרת שיער בלייזר אינו יצירתי דיו כדי לזכות בהגנת דיני זכויות היוצרים (פסק-דין, שלום ת"א, השופט גד מינא):

העובדות: התובעת, מטפלת בהסרת שיער בלייזר, פרסמה פרסומים שיווקיים ברשתות חברתיות. לטענתה, הנתבעת, מטפלת גם היא, העתיקה כמעט באופן מלא את פרסומיה ופרסמה את עצמה באמצעותם. התובעת טוענת כי פרסומיה מוגנים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, וכי הנתבעת הפרה את זכויותיה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי הפרסומים אינם יצירה מוגנת, שכן הם אינם עונים לדרישת המקוריות.

נפסק: פרסומי התובעת אינם מקיימים את דרישת המקוריות לפי החוק, בעיקר בשל היעדר יצירתיות מינימלית. אין מדובר ביצירה מוגנת. הפרסומים אינם עומדים בדרישת המקוריות בשל אי עמידה במבחני המשנה של יצירתיות ומקור. אין בהם חותם אישי של התובעת והם אינם מבטאים פרי עמל רוחני כלשהו. תהליך הכנתם, גם אם דרש השקעה, אינו עולה כדי יצירתיות ולו מינימלית ואין בפרסומים תרומה אינטלקטואלית של התובעת. הפרסומים כוללים מידע עובדתי סטנדרטי שהועתק מתוך חוברת של החברה המייצרת את מכשיר הסרת השיער, וכן משפטים שיווקיים סטנדרטים, שאין בהם כל יצירתיות ושנעשה בהם שימוש על ידי צדדים שלישיים רבים. גם עיצוב הפרסומים, לרבות המבנה, הסידור, השימוש בסימנים ובמשפטים קצרים, הוא סטנדרטי, והוצגו פרסומים דומים לרוב בעלי אותם מאפיינים בדיוק. ממילא גם העיצוב והמבנה אינם מבטאים תרומה יצירתית של התובעת כמלקטת באופן בחירת הנתונים או באופן סידורם או עיצובם. לא די בכך שמדובר בהעתקה כדי לבסס תביעה לפי חוק זכויות יוצרים. דין התביעה להידחות. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 10,000 ש"ח.