ניתן להמציא את כתב התביעה לכתובת הדוא"ל שמסר הנתבע בהסכם ההלוואה (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, הרשמת סימה קרמר):

העובדות: בקשה למתן היתר לתחליף המצאה לנתבע, שהיא גם בקשה לקביעת דרך ביצוע ההמצאה מחוץ למדינה, לפי תקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. התובעת היא חברה המנהלת קופות גמל. הנתבע הוא עמית בקופת גמל שבניהולה. התביעה הוגשה בעניין הלוואה שנטל הנתבע, שלא נפרעה. פעולות חקירה שביצעה התובעת העלו שהנתבע אינו שוהה בגבולות המדינה. התובעת טענה כי לאור ההתפחות בתקשורת האלקטרונית-אינטרנטית, יש לאפשר תחליף המצאה באמצעות הדוא"ל במקרים בהם לא ניתן לאתר נתבע, וכי במסגרת דרכי ההתקשרות שבהסכם ההלוואה, הנתבע ציין גם כתובת דוא"ל.התובעת הבהירה כי קיימים כלי מעקב שונים לתיעוד מסירה וקריאה באמצעות דוא"ל, כגון בקשת אישור מסירה ו/או קריאה בתוכנת "Outlook". 

נפסק: מרכז הכובד בנושא המצאת כתבי בי דין מחוץ לתחומי המדינה עבר משאלת ההיתר, המצריכה בין השאר בחינה של סיכויי ההליך, אל קביעת מנגנון מעשי אשר יביא את כתב הטענות לידי הנמען. לכאורה מתקיימת במקרה זה עילת ההמצאה אל מחוץ לתחומי המדינה שבתקנה 166(4). יש לקבל את הצעת התובעת, לפיה ההמצאה תבוצע באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני שצוינה על-ידי הנתבע בהסכם ההלוואה, עם אישור מסירה וקריאה של "Outlook" [עניין בארד - תא"ק 20708-02-20]. לאור האפשרות של התנגשות סמכויות בשל מעורבותה האפשרית של מדינה ריבונית זרה, ההחלטה כפופה להתנגדות של המדינה בה ימצא הנתבע בעת קבלת הודעת הדוא"ל, כאמור בסעיף 10 לתוספת הראשונה לתקנות המצאת מסמכים לפי אמנת האג 1965, התשל"ו-1975.