גם אם טענת הנתבעים כי בונה האתרים מטעמם הוא שהעתיק את התוכן, הרי שעשה זאת לצרכיהם ולכן אין בכך הגנה (פסק-דין, שלום בת-ים, השופטת רונית אופיר):
העובדות: התובע עוסק בפיתוח וקידום אתרי אינטרנט, לרבות כתיבת תוכן שיווקי. במסגרת פרויקט שביצע, חיבר התובע תוכן שיווקי עבור אתר "ג'נרלטק", בו נמכרים מקרנים, מדפסות ועוד. הנתבעת עוסקת במסחר בציוד אודיו ווידאו, ומפעילה את האתרים "אקספרס" ו"אקספרס התקנות". הנתבע הוא בעלי הנתבעת ומנהלה. התובע טען כי הנתבעים העתיקו מיצירותיו ופרסמו אותן לציבור באתריהם, תוך הפרת זכויות היוצרים שלו ולצרכים מסחריים. הנתבעים טענו כי מדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה בחוסר תום לב, כי מדובר בעובדות ונתונים טכניים על מקרנים וכי התובע לא הוכיח את זכויותיו.
נפסק: התכנים מכילים טקסט שיווקי הכולל תיאור פרטים טכניים של המוצר - מקרן. גם ספרות מסחרית וכן טקסט המופיע בפרסומת יכולים להיחשב כיצירה ספרותית מוגנת לפי סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. התובע עמד בנטל להוכיח כי מדובר ביצירה מוגנת. אומנם מדובר בתוכן שיווקי הכולל תיאור פרטים טכניים של המוצר, אולם לא רק. במסגרת פרישת הפרטים הטכניים שולבו גם משפטים הכוללים שמות תואר שנועדו לתפוס את עינו של הקונה הפוטנציאלי. מילות התיאור ששולבו במפרט הטכני "היבש" נועדו לשיווק המוצר ולקידומו במנועי החיפוש. גם אם אין מדובר ביצירתיות או בהשקעה מרובים, הרי שאלו מתקיימים ברף המינימלי הנדרש [עניין שורץ - תאד"מ 16948-11-20]. באתר ג'נרלטק מצוין במפורש כי זכויות היוצרים וזכויות הקניין הרוחני שייכות לחברות או לבעליהן - לתובע.
השוואת המלל באתר הנתבעים אל מול התכנים באתר ג'נרלטק מעלה באופן ברור כי מדובר בתכנים זהים שהועתקו ב"העתק-הדבק". אין מדובר בזהות במפרט הטכני בלבד, אלא קיימת זהות בשמות התואר, במילים המקשרות וכן בשימוש בסמלים ובסימנים זהים, המוביל למסקנה כי אין מדובר בזהות מקרית. גם אם טענת הנתבעים כי בונה האתרים מטעמם הוא שהעתיק את התוכן, הרי שעשה זאת לצרכיהם ועל כן אין בכך הגנה. טענת הנתבעים כי מדובר בתוכן מקורי שלהם לא הוכחה. באם אכן היה מדובר בתוכן מקורי של הנתבעים, קרוב לוודאי שלא היו מסכימים להורידו רק בשל טענה של מאן דהוא כי מדובר בתוכן שלו.
אשר לאחריות הנתבע - נושא משרה בתאגיד עשוי לחוב באחריות אישית בשל מעשיו, ללא קשר להיותו נושא משרה בתאגיד וללא צורך בהרמת מסך ההתאגדות. ככל שמעשיו או מחדליו של האורגן ממלאים אחר יסודות עוולה אזרחית, הוא עשוי לחוב באחריות אישית גם אם העוולה בוצעה לא למענו אלא למען התאגיד. הנתבע הוא מנהלה ובעל מניותיה של הנתבעת. פרט לו ולאשתו, אין עובדים נוספים בנתבעת. הנתבע העיד כי הוא זה שקובע מהו התוכן שיפורסם באתר הנתבעת, הוא שמעלה את התוכן לאתר והוא זה שמורה על הסרת התוכן. הנתבע אף הודה כי הוא מודע לקיומן של זכויות יוצרים ודואג לבדוק שלא קיימת הפרה בטרם מועלה התוכן לאתר. הפרת זכות היוצרים נעשתה על ידו, ויש מקום לחייבו באופן אישי בתשלום סכום הפיצוי.
יש להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 12,000 ₪. אומנם מדובר ב-5 פרסומים, אולם אלו מתייחסים לשלושה מוצרים שונים. העתקת התכנים המתייחסים לכל אחד מהמוצרים מהווה הפרה בפני עצמה, והפרסומים הנוספים הנוגעים לכל מוצר מצטרפים לכל הפרה כמסכת אחת של מעשים. אין מדובר בחמש הפרות אלא בשלוש לכל היותר. הנזק הממשי שנגרם לתובע לא הוכח. התובע לא הוכיח כי לנתבעים צמח רווח כלכלי מהפרסום. העובדה כי מדובר בתובע "סדרתי" אינה מעלה או מורידה. בנוסף יישאו הנתבעים בהוצאות בסך 1,750 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח.