מודעת דרושים אינה מוגנת בזכויות יוצרים (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט רז נבון):
העובדות: תביעת ספאם וזכות יוצרים. התובע טען כי פרסם מודעה בדף הפייסבוק "משרות חווית משתמש", בה חיפש מתנדב שישתף עמו פעולה לעיצוב אפליקציה. לטענתו, הנתבעת העתיקה את המודעה לאתרה ללא הסכמתו, תוך השמטת פרטי יצירת הקשר שפרסם התובע במודעה, כך שמי שצופה במודעה באתר הנתבעת, ומבקש ליצור קשר עם התובע, נדרש לפנות לנתבעת. התובע טען בנוסף כי הנתבעת שלחה לו 10 הודעות פרסומת בדוא"ל, ללא הסכמתו, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
הנתבעת, העוסקת בייעוץ והכוונה למחפשי עבודה, טענה כי התובע פרסם מודעת דרושים ורצה בחשיפת המודעה. לטענתה, בהתאם לפסיקה בעניין אולג'ובס [ת"א 1074/05], מודעת דרושים אינה יצירת מוגנת לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. בנוסף, טענה הנתבעת כי העברת קו"ח למעסיק פוטנציאלי אינה מפרה את חוק הספאם.
נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. המודעה שפרסם התובע אינה יצירה מוגנת והוא אינו זכאי לפיצוי מכוח חוק זכות יוצרים. על-מנת שיצירה תהיה מוגנת בזכות יוצרים, לא די להוכיח כי היוצר השקיע עמל ביצירה, אלא על היוצר להוכיח כי ביצירה קיימת מידת יצירתיות. אין במודעה יצירתיות מיוחדת שחורגת מעניינה של מודעת דרושים רגילה, שמתפרסמת תדיר במקומותינו. אין מדובר ביצירה שמזכה בהגנה [עניין חוגל - ת"א 1379/06]. התובע מסר במודעה מידע טכני שאין בו כל יצירתיות או חידוש או פרי עמל מיוחד. כל שיש בנמצא הוא מודעה אינפורמטיבית חסרת ייחודיות או חדשנות בגדרה ביקש למצוא מעצב. המודעה אינה ראויה להגנה כיצירה מוגנת, והרצון להכפיפה לחוק זכויות יוצרים נדחה.
יש לקבל את עמדת התובע כי הנתבעת שלחה לו דברי פרסומת בניגוד לדין. גם מסרים עקיפים, שנועדו לעודד הוצאת כספים ורכישת מוצר או שירות, עולים כדי "דבר פרסומת" אסור. טענת הנתבעת כי המסרים לא נועדו לעודד רכישה / הוצאת כספים - מעוררת קשיים. הנתבעת מציעה שירות למעסיקים שמוגבל לפרסום של מודעות, כאשר מעבר למספר זה אמור המעסיק לשלם כספים עבור השירות. השירות של הנתבעת אינו בחינם לגמרי; השירות שניתן ללא עלות הוא מצומצם ומוגבל ומאחוריו עומדת הצעה להתקשרות תמורת תשלום. אין מדובר בחברה פילנטרופית, אלא בחברה עסקית שפועלת בהתאם למודל עסקי מוגדר של הפגשת מעסיקים ועובדים ובקבלת עמלה תמורת השידוך ביניהם. הפניות והמסרים נועדו לקדם, ולו גם בעקיפין, הוצאת כספים ורכישת שירות.
לפנינו נתבעת ששולחת קורות חיים, כמו גם פניות הקשורות לשירות שלה, והכל במטרה לעודד את צריכת שירותיה. המדובר בשירותים אשר ניתנים בחינם שעה שמדובר בצריכה מצומצמת ואולם כאשר המעסיק מבקש לפרסם יותר מחמש משרות, הרי שהנתבעת גובה כסף על כך. יש להוסיף כי התובע ביקש מהנתבעת להסיר את הדיוור אליו ולא נענה. אין לקבל את טענת הנתבעת כי התובע פעל בחוסר תום לב שעה שביקש הסרה בדוא"ל לנתבעת ולא באמצעות לחיצה על לינק הסרה בגוף המודעה. התובע שיגר דוא"ל חוזר והודיע על סירובו לקבל דבר פרסומת, ובכך פעל בהתאם להוראות הדין, וודאי שעה שבגוף הפניות של הנתבעת לא צוין כי אין להשיב לדוא"ל. הנתבעת תשלם לתובע 4,500 ש"ח בגין משלוח ההודעות המפרות.