ת"ק 17959-10-20 לב נ' ערן ודרור יזמות בע"מ ואח'

מקום בו התובע מטעה את הנתבעים בחוסר תום לב, הוא אינו יכול ליהנות מפירות הטעייתו בחסות החוק (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, הרשם בנימין בן סימון):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים, העוסקים בפרסום עסקי, שיגרו אליו 9 הודעות דוא"ל פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען עוד כי הנתבעים התעלמו מבקשותיו המפורשות לחדול ממשלוח ההודעות. הנתבעים טענו, בין היתר, כי התובע נרשם בשם "אייל לוי", באמצעות דף נחיתה ייעודי, ואישר קבלת הודעות ופרסומים.

נפסק: דין התביעה להידחות. יש לקבל את טענת הנתבעים לפיה התובע נרשם שלא בשמו ובשם אייל לוי, וכי במסגרת רישומו לאתר אישר לקבל הודעות פרסומת ועדכונים. הנתבעים הציגו תדפיסים המעידים על רישום כאמור. מדובר בגרסה מול גרסה. מחד טוען התובע כי גרסת הנתבעים פיקטיבית ומאידך טוענים הנתבעים כי התובע נרשם באופן פיקטיבי כאדם בשם אייל לוי, הטעה אותם וגרם להם לשלוח לו מודעות פרסומת בכוונה להכשילם. המחלוקת היא עובדתית. ביהמ"ש נוטה לקבל כגרסה אמינה את גרסת הנתבעים ולדחות את גרסת התובע בהיותה בלתי מהימנה, לא רק בסוגיה המסוימת אלא בהליך כולו.

אין זו התביעה הראשונה בעניין שמגיש התובע. מקום בו התובע מטעה את הנתבעים בחוסר תום לב, הוא אינו יכול ליהנות מפירות הטעייתו בחסות החוק. יש לקבל את גרסת הנתבעים ולדחות את גרסת התובע לפיה הוא שלח בקשות כי הנתבעים יפסיקו לשלוח לו מיילים פרסומיים. הודעות ההסרה ששלח התובע הן לקוניות וללא נושא. "הסר" "איך הגעתם אליי" וכיו"ב. מניסוח ההודעות מתקבל הרושם כי התובע התייחס להודעות ההסרה הקצרות בתור פרוצדורה שיש לעבור אותה; גם אם שלח התובע הודעות הסרה, הרי שנוסחו בצורה כזו כי לא יגיעו לכתובת המייל של הנתבעים. נראה כאילו התובע ציפה לכך שהודעות ההסרה שלו לא ייענו. התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 750 ש"ח.