נדחתה טענה מיתממת כי הודעות הפרסומות נועדו למלא אחר המנהג היהודי של משלוח ברכת שנה טובה (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, השופט דניאל מרדכי דמביץ):

העובדות: תביעת ספאם מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת, פסיכולוגית ארגונית, שיגרה 2 הודעות דוא"ל בתפוצה רחבה, לרבות לשתי כתובות דוא"ל של התובע. ההודעות כללו את הכיתוב "שנה טובה" וכן מלל, הסמליל העסקי של הנתבעת וקישור להרצאה שלה.

נפסק: הודעותיה של הנתבעת הופצו באופן מסחרי. יש לדחות את טענתה המיתממת של הנתבעת בדבר המנהג היהודי של משלוח ברכת שנה טובה. הנתבעת שילמה לצד שלישי ("פולסים") כדי להפיץ את ההודעה, לא ברור לפי איזה קריטריון של רשימת לקוחות פעילים, חברים וכיו"ב. הפצת ההודעה נועדה להפיץ את בשורת ידיעותיה ויכולותיה המקצועיות של הנתבעת לכלל הנמענים. כל זאת נעשה כדי להגדיל את החשיפה לשירותי הנתבעת ולהביא לפניית לקוחות נוספים שיצרכו את שירותיה.

הנתבעת עונה להגדרת "מפרסם" בחוק. הנתבעת לא טענה כי קיבלה את הסכמת התובע למשלוח הודעות פרסומת אליו. הנתבעת אף לא הכתירה את הודעתה במילה "פרסומת". טענות הנתבעת היו מעושות, מיתממות ולא רלבנטיות. ריבוי התביעות שהגיש התובע אינו מעיד על פסלות. תכליתו של החיקוק היא לשרש את הפצת הספאם. משנשלחו 2 הודעות בניגוד לסעיף 30א לחוק, הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 2,000 ש"ח.