ביהמ"ש טרם נתקל במעשה קונדס של פלוני המנסה למכור "טריפל" של הוט (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט גיא הימן):

העובדות: עניין התביעה בשיחות טלפון חוזרות ונשנות שקיבל התובע מנציגים של הנתבעת, בניסיון לשווק לו את שירותיה.

נפסק: יש לקבל את התביעה. לנתבעת נוהג להסתייע בשירותי משווקים חיצוניים, המתקשרים ללקוחות פוטנציאליים ומנסים למכור להם את שירותי הנתבעת. ניסיון להתחקות אחר אותם מתקשרים הוא קשה, כנראה משום שאינם עובדיה הישירים של הנתבעת ואינם כפופים, לכאורה, לנוהליה. יתרה מכך, הקשר הרופף אל הנתבעת מאפשר לה להתכחש, לאחר מעשה, לקשר כלשהו אל המתקשרים וכך נחסכת ממנה נטילת-האחריות על מעשיהם הטורדניים. המתקשרים אל התובע הציגו את עצמם כנציגיה של הוט. הם הציעו לו לרכוש שירותים של חברה זו. ניסיונה של הנתבעת לפטור את טענות התובע בכך שייתכן והוא נפל קורבן ל"מעשי-קונדס" של מתקשר פלוני, הוא מופרך.

ביהמ"ש כבר שמע על מעשי קונדס, אך לא על כזה המוכר "טריפל" של הוט. הנתבעת התרשלה ממשית כשלא טיפלה בפניותיו החוזרות והנשנות של התובע לחדול מלהתקשר אליו, ולהסיר את מספר הטלפון שלו מהרשימות שמחזיקה החברה או נציגיה העלומים, חובבי-הקונדס. הנתבעת הגיעה לשיא של עזות מצח שעה שבתגובתה לתלונת התובע, ניצלה את שיחת הבירור כדי לנסות לשווק לתובע את שירותי החברה. מעשה זה יעלה לנתבעת בכיסה, משום שהוא הפרה ברורה ומובהקת של הדין.

האיסור בשיחות-שיווק טלפוניות, שאינן בהסכמתו המפורשת של הלקוח, אינו מצוי בסעיף 30א לחוק-התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, משום ששיחת טלפון מאדם בשר-ודם, להבדיל מהשמעתו של מענה מוקלט, לא מוגדרת בחוק הזה כ"ספאם", שנקיטתו אסורה [עניין כהן - רת"ק 31757-03-17]. אין בכך הסדר שלילי, המתיר שיחות שכאלו, אלא שהן אסורות מכוחו של סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

פרטיותו של אדם היא זכות חוקתית. שימוש במספר הטלפון של אדם, התקשרות למספר הזה וניהולה של שיחה עם אותו אדם, אם איזה מאלה נעשה שלא מרצונו ובהסכמתו, גם אם אי-ההסכמה מתבררת רק לאחר-מעשה, הרי היא הטרדתו. הטרדה זו היא פגיעה בפרטיותו של האדם [עניין נטע - ת"ק 6597-10-17]. הנתבעת תפצה את התובע בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 6,000 ש"ח בתוספת הוצאות בסך 1,000 ש"ח.