לא ניתן לכפות על התובע לקבל פרסומות באמצעות החשבונית החודשית (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת טל כהן אלימלך):

העובדות: האם משלוח בדוא"ל של חשבוניות, כאשר הן כוללות פרסומים שונים, מפר את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982?

נפסק: דין התביעה להתקבל חלקית. לא הונחה תשתית עובדתית המעידה כי התובע הסכים לקבל מסרים פרסומיים מהנתבעת כדרישת סעיף 30א(ב) לחוק. הנטל להוכיח זאת מוטל על המפרסם. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי בעת ההרשמה לאתרה התובע אישר קבלת חומר פרסומי. לא ניתן לראות בהרשמה לאתר לצורך קבלת שירותים כמתן הסכמה מפורשת לקבלת הודעות פרסומת. יש לקבל את גרסת התובע כי הנתבעת בחרה להתעלם מהודעות הסירוב ששלח והמשיכה לשלוח לתובע הודעות הכוללות תוכן פרסומי. הודעות הסירוב נשלחו במספר הזדמנויות ובדרכים שונות.

בעניין משלוח הודעות שיווקיות באמצעות חשבונית מייל נתגלעה מחלוקת בפסיקה. משלוח הודעות פרסומת בתוך החשבונית, או כקובץ נפרד במצורף לחשבונית, מהווה משלוח של דבר פרסומת כמשמעותו בחוק התקשורת, במיוחד כשאין כל קשר בין החשבונית לבין דברי הפרסומת והתוכן הפרסומי. ככל שהדבר נעשה ללא הסכמה, ומבלי לציין כי מדובר בדבר פרסומת, ומבלי לאפשר ללקוח להודיע שאינו מעוניין בקבלתם / העדר אפשרות הסרה - הדבר מהווה הפרה של החוק. משבחר התובע שלא לקבל דברי פרסומת לא ניתן לכפות עליו לקבלם בניגוד לרצונו. הנתבעת תשלם לתובע 8,000 ש"ח עבור 8 ההודעות ששלחה, בתוספת החזר אגרה של 300 ש"ח והוצאות בסך 1,000 ש"ח.