ת"א 23415-10-17 כהן נ' מסעוד

המטפל יפצה את חברתו לעבודה לאחר שפרסם תמונה שלה על שולחן הטיפולים יחד עם כיתוב מבזה (פסק-דין, שלום פ"ת, השופט אריאל ברגנר):

העובדות: התובעת היא אם בית במעון "בני שמחה". הנתבע הוא פיזיותרפיסט במקצועו שהועסק במעון. ביום האירוע סבלה התובעת מכאבי גב והנתבע הציע לטפל בה. כאשר התובעת שכבה על בטנה על מיטת הטיפולים, הנתבע הפשיל את חולצתה וחשף את גבה התחתון לצורך ביצוע הטיפול. הנתבע צילם את התובעת במצב זה והפיץ את התמונה באמצעות WhatsApp ובדרכים נוספות לעובדי המעון, יחד עם כיתוב בערבית שלשיטת התובעת משמעו "מזמזתי את התחת של רחל". העסקתו של הנתבע הסתיימה בעקבות המקרה. הנתבע טען כי לא הפיץ את התמונה, אלא שלח אותה לעובדת נוספת אחת בלבד, וכי מדובר בתביעת סרק. 

נפסק: המונח "פרסום" הוגדר בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, גם לעניין פגיעה בפרטיות. אין חולק כי התמונה והכיתוב בערבית הועברו אל אדם אחר 'זולת הנפגע', לכן אין לקבל את טענות הנתבע שלא פרסם את התמונה והכיתוב. די בהעברת התמונה והכיתוב לאדם אחד לצורך "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. הנתבע הוסיף לצילום כיתוב שעניינו ב"תחת" של התובעת. 

פרסום הנתבע מהווה הטרדה מינית כהגדרתו בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1988 (סעיף 3(א)(5א)). אין חולק כי הפרסום נעשה בלא הסכמת התובעת. יכול להיות כי לו התמונה היתה מתפרסמת לבדה, לא היה בכך כדי להוות הטרדה מינית, אך הכיתוב שהוסיף הנתבע נותן לפרסום את המשמעות של התמקדות במיניות התובעת. לא יכול להיות חולק גם כי יש בפרסום הכולל כדי להשפיל את התובעת ולבזותה. אין לקבל כי הפרסום נעשה בתום לב.

יש בפרסום תמונת התובעת יחד עם הכיתוב כדי להוות פרסום לשון הרע. בנוסף, כאשר הנתבע צילם את התובעת כשהיא בחדר הטיפולים, שכובה על בטנה כשגבה חשוף ופרסם את התמונה בצירוף הכיתוב המתייחס לישבנה, הוא פגע פגיעה אסורה בפרטיות התובעת לפי סעיפים 2(3), 2(4) ו-2(11) לחוק הגנת הפרטיות. מדובר ב-3 הפרות של 3 חוקים שונים, שכל אחד מהם קובע כי ביהמ"ש רשאי לפסוק פיצוי על פי שיקול דעתו ללא הוכחת נזק. הנתבע יפצה את התובעת ב-60,000 ש"ח וכן יישא בשכ"ט עו"ד בסך 17,000 ש"ח.