ת"צ 3523-03-17 אקשטיין נ' פרופורציה פי. אם. סי. בע"מ ואח'

אין לקבוע שמתן אפשרות הסרה באמצעות קישור בגוף המסרון אינה חוקית (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת מיכל נד"ב):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בטענה כי המשיבה, רשת מרפאות אסתטיקה, הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, עת שלחה הודעות מסר קצר פרסומיות למבקש. המבקש הלין, בין היתר, גם על אפשרות ההסרה בהודעות. המשיבה טענה, בין היתר, כי המבקש יזם פנייה אליה באמצעות אתר המשיבה, כמי שהתעניין בשירותיה, ואישר את קבלת הפרסומים. המשיבה טענה בנוסף כי המבקש כלל לא ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה. 

נפסק: בקשה לאישור תובענה ייצוגית היא הליך מקדמי, שבמסגרתו ביהמ"ש נדרש להכריע בשאלה האם יש מקום לדון בתובענה שהובאה לפתחו במסגרת ההליך של תובענה ייצוגית. לשם כך, על ביהמ"ש לבחון האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם הסכים המבקש לקבל דברי פרסומת מהמשיבה. המשיבה טענה כי המבקש יזם פנייה אליה, דרך אתר האינטרנט שלה, וכי אישר במפורש שיישלחו אליו פרסומים. גרסת המבקש לעניין ההסכמה אינה מהימנה. 

המבקש, עו"ד במקצועו, הסתיר מביהמ"ש במסגרת בקשת האישור פרטים מהותיים ובסיסיים. כך הסתיר את העובדה שהוא מיוזמתו פנה למשיבה והשאיר את פרטיו באתר המשיבה על מנת על מנת שמי מטעמה ייצור איתו קשר, וכן את ההתרחשות שלאחר מכן. עובדות אלה מטילות צל כבד על תום ליבו של המבקש ומעוררות תמיהות לעניין סיבת פנייתו למשיבה. יש לקבל את גרסת המשיבה כי המבקש סימן בטופס המקוון, בריבוע המיועד, אישור לקבלת עדכונים ולפיכך המבקש נתן את הסכמתו למשלוח דברי פרסומת בעת פנייתו למשיבה.

יש לדחות את טענת המבקש כי גם אם ניתנה הסכמתו לקבלת דיוורים, הרי שזו ניתנה לכל היותר לקבלת דוא"ל ולא למשלוח מסרונים. נוכח מסירת פרטי הנייד והדוא"ל, אין לכאורה מניעה כי העדכונים ישלחו בדוא"ל או במסרון. לא עומדת למבקש עילת תביעה אישית כנגד המשיבה בכל הנוגע לטענה למשלוח מסרוני פרסומת בהעדר הסכמה. מאחר שבקשת האישור נסמכת על המבקש בלבד, לא הוכחה לכאורה הטענה ועל כן אין אפשרות סבירה כי טענת המבקש שהמשיבה שולחת מסרוני פרסומת בלא לקבל הסכמה תוכרע לטובת הקבוצה.

המבקש הודה כי לא פעל בהתאם להוראות ההסרה שנשלחו אליו, הן בהודעות שבהן אפשרות ההסרה הייתה באמצעות קישור, הן בהודעות שבהן אפשרות ההסרה הייתה באמצעות הסרה במסרון. גרסת המבקש בענין בקשתו להסרה לא היתה עקבית. אין אפשרות סבירה כי טענת המבקש שהקישורים בהודעות ששלחה המשיבה לא אפשרו מתן הודעת סירוב, תוכרע לטובת הקבוצה. אין לקבוע כי אמצעי ההסרה בקישור אינו עומד בהוראות החוק. הבקשה נדחתה. המבקש יישא בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.