ת"ק 29551-06-20 ויטון נ' מרגלית

אתר מודעות ישלם פיצוי של 5,000 ש"ח - הפרסום הנוסף של המודעה מ"יד 2" פגע בפרטיות התובעת (פסק-דין, תביעות קטנות בית-שמש, הרשם בנימין בן סימון):

העובדות: תביעה כספית בעילות של עוגמת נפש ופגיעה בשמה ובפרטיותה של התובעת. הנתבע, מפעיל האתר ad.co.il (אתר המפרסם מידע שהוא שואב מלוחות מודעות שונים), פרסם שוב מודעה שפרסמה התובעת באתר "יד 2" למכירת ביתה הפרטי, ללא הסכמתה.

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה. התובעת צירפה לתביעתה חוו"ד שנערכה על-ידי הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר, באוניברסיטה העברית, שדנה בחוקיותו של האתר וקבעה כי העתקת מודעות ופרסומן מחדש מהווה פגיעה חמורה בפרטיות. יש לקבל את עמדת הקליניקה. 

הזכות לפרטיות היא זכות יסוד. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע מספר חלופות להגדרת "פגיעה בפרטיות". פרסום שלא בהיתר של מודעת פרסומת למכירת ביתו של אדם, תוך כדי פרסום תמונה של ביתו ושימוש בשמו, מהווים הפרה אסורה ברורה של סעיף 2(6) לחוק, האוסר על שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח. 

פרסום כי אדם מוכר את ביתו וכן עלות המכירה ועיתויה יכול להיות פגיעה בצנעת חייו האישיים של אדם. אין דומה פרסום מודעה בהתאם להסכמה מפורשת, לפרסום אותה מודעה ללא הסכמה. כאשר הפרסום מועתק ללא רשות וללא הסכם, מאבד המפרסם שליטה על הפרסום וכך יכול להיות מצב שבו הפרסום מפורסם לקהל יעד אחר מזה שהמפרסם התכוון אליו. חמור מכך, כאשר הפרסום מועתק על ידי אתר כדוגמת ad, יכולת ההסרה מצטמצמת וכרוכה ברצונו של המפרסם החדש להסירו.

אין לקבל את טענת הנתבע כי העתיק מודעה שפרסמה התובעת ובכך הוא מקיים את רצונו של המפרסם. פסה"ד בעניין אול יו ניד [רע"א 2516/05] אינו תואם לנסיבות המקרה, שכן הוא עוסק ביחסים בין שני מפרסמים. אין לקבל את הטענה כי לפנינו הסכמה משתמעת בהתאם לפי סעיף 3 לחוק. הסכמת התובעת לפרסום פרטיה באתר יד 2 איננה בגדר הסכמה לפרסום בכל אתרי האינטרנט השונים.

לתובעת זכות לפיצוי גם מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט [עניין אלוניאל - ע"א 8483/02] ויש גם ממש בדרישתה לפיצוי עבור עוגמת נפש. הנתבע יפצה את התובעת ב-5,000 ש"ח עבור הפגיעה בפרטיותה וכן הוצאות בסך 2,000 ש"ח. אין מקום לתביעת לשון הרע.