גובה הפיצוי שנפסק לנמען אינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א, מיום 16.9.2020 [ת"ק 73042-12-19], שקיבל בחלקה תביעת המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ביהמ"ש קמא קבע כי לא הוכחה הסכמת המבקש למשלוח הודעות הפרסומת, אך גם כי המבקש פעל בחוסר תום-לב כשאגר הודעות ששלחה המשיבה ולא הסיר עצמו באמצעות קישור ההסרה (וזאת גם בהתחשב בכך שהיה קשר עסקי קודם בין הצדדים).

ביום 16.7.2020 ניתן לראשונה פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות ובמסגרתו התקבלה בחלקה תביעת המבקש והמשיבה חויבה לשלם לו 1,700 ש"ח. ביום 9.9.2020 קיבל ביהמ"ש המחוזי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פס"ד זה והורה לבטל את פסה"ד שניתן ולהחזיר את הדיון לביהמ"ש לתביעות קטנות לצורך מתן פס"ד חדש ומנומק [רת"ק 69533-07-20] - הוא פסק-הדין נשוא בקשה זו, במסגרתו נפסק למבקש פיצוי בסך 2,700 ש"ח. 

נפסק: דין הבקשה להידחות, ללא צו להוצאות. רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, לרבות בתביעות מכוח חוק הספאם, ניתנת במקרים חריגים במיוחד. מקרה זה אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים רשות ערעור. בימ"ש קמא פירט בהרחבה את הטעמים בגינם מצא לנכון לפסוק פיצוי נמוך באופן משמעותי מהסכום המירבי ולא לפסוק פיצוי בגין כל ההודעות שנשלחו למבקש. אין מקום להתערב בגובה הפיצוי שנפסק למבקש.