בש"א 6682/20 שטיינבאום ואח' נ' אופק ואח'

התנאים להמצאת כתב בי-דין אלקטרוני (החלטה, ביהמ"ש העליון, הרשם רון גולדשטיין):

העובדות: בקשה לעיון מחדש בהחלטת רשם ביהמ"ש העליון, שדחה את בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בת"א שלא לפסול עצמו מלדון בהליכים בין הצדדים.

נפסק: אין מקום לשנות את ההחלטה. לא נפל פגם בהחלטה, בהינתן שזו ניתנה על יסוד טענות המבקשים עצמם, בגדר בקשתם המקורית להארכת מועד, לפיהן נפל איחור בהגשת ההליך. יש לתת משקל לכך שהבקשה להארכת מועד, כמו גם הבקשה לעיון מחדש, לא נתמכו בתשתית עובדתית כלשהי בנוגע למועד מתן החלטתו של בית משפט השלום, המצאת ההחלטה, או מועד הצפייה בהחלטה זו.

אין בהפניה לתקנה 497ג(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי כדי לסייע למבקשים. תקנה זו היא חלק מההסדר העוסק בהמצאת כתב בי-דין אלקטרוני. התקנה מעגנת שתי דרכי המצאה - המצאה בדוא"ל והמצאה בדרך של "הודעה באתר". במקרה דנן הסתמכו המבקשים על המועד בו צפו בהחלטה מושא הבקשה. המבקשים לא התייחסו כלל למועד המצאת ההחלטה באחת משתי הדרכים המעוגנות בתקנה 497ג. 

המבקשים עצמם ציינו כי הערעור הוגש באיחור, ומכאן שאף לשיטתם יש למנות את מניין הימים להגשת ההליך בהתאם למועד בו צפו מיוזמתם בהחלטה. בנסיבות אלה אין מקום להחיל בעניינם של המבקשים את תקנה 497 ג(ו) לתקנות סדר הדין הדוחה כאמור את מועד ההמצאה ליום שלאחר משלוח ההחלטה.