האלמנט השיווקי בהודעות היה בעל אינטרס כלכלי משני, אם בכלל (פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, הרשם צחי אלמוג):

העובדות: התובע טען כי בעבר היה לקוח של הנתבעת וכי לאחר שהתנתק ממנה המשיכה הנתבעת לשלוח אליו מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי לא מדובר בפרסומת, אלא בהזמנות להשתתף בסקר, וכן כי התובע לא השיב "הסר" כנדרש.

נפסק: מעיון בהודעות נראה כי הן אינן עומדות בהגדרה של "דבר פרסומת" בחוק. מדובר בהודעות שהנתבעת שלחה לתובע ובהן שאלון על שביעות רצון משירות שקיבל לאחרונה, בקשה לחוות דעת על מוצר של הנתבעת, ובקשה לוידוא פרטים השמורים במערכות הנתבעת ליצירת קשר. אין בהודעות מאפיין של עידוד לרכישת מוצר, שירות, או להוציא כסף בדרך אחרת. אין למנוע מהנתבעת לשלוח שאלונים כאלה אף אם ניתן להתאמץ ולומר כי קיים אלמנט שיווקי כלשהו בחלק מההודעות. האלמנט השיווקי בהודעות היה בעל אינטרס כלכלי משני, אם בכלל. התביעה נדחתה.