קשה להוכיח הסכמה שבע שנים ממועד הרכישה (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, הרשמת דליה אסטרייכר):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 6 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי רכש מהנתבעת טלוויזיה בשנת 2013 ומסר לה את פרטיו, אך לא הסכים לקבל דברי פרסומת. הנתבעת טענה כי התובע רכש ממנה מוצרים בשני מועדים שונים וכי במעמד הרכישה נמסר לתובע כי פרטיו ישמשו בכדי לשלוח לו פרסומים.

נפסק: לא היתה מחלוקת כי הנתבעת שיגרה דברי פרסומת אל התובע. הנתבעת לא הציגה כל ראיה בדבר ההסכמה הנטענת של התובע. בשים לב לכך כי הצדדים התקשרו ביניהם עוד בשנת 2013, כאשר התביעה מתבררת בשנת 2020, קיים קושי לנתבעת לאתר את אותה הסכמה שניתנה אז. 

כך או כך, גם אם אין ביכולתה של הנתבעת להרים את הנטל כי התובע אישר קבלת דברי פרסומת, הרי שעיון בדברי הפרסומת מעלה כי הם תואמים את דרישות החוק לעניין אופן ההסרה וממילא יכול היה התובע, לאחר קבלת דבר הפרסומת הראשון, להסיר את עצמו מרשימת התפוצה. אלא שהתובע בחר להמשיך ולקבל את ההודעות ואז לתבוע. בנסיבות אלה תשלם הנתבעת לתובע סך של 500 ש"ח.