ת"א 47702-04-17 לנדאו נ' הוצאה לאור תוכן והדרכה בע"מ ואח'

הנתבעים הפעילו אתר למכירת עבודות אקדמיות לסטודנטים המבקשים להונות את המוסדות האקדמיים בהם הם לומדים (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי):

העובדות: תביעת זכויות יוצרים. התובעת פרסמה עבודה אקדמית בכתב העת "עיוני משפט", שהבשילה לכדי פרק בעבודת דוקטורט. התובעת טענה כי הנתבעים מפעילים אתר למכירת עבודות אקדמיות, עבודות סמינריוניות ועבודות גמר, שם פורסמה ונמכרה עבודתה ללא ציון שמה ולאחר עריכה. הנתבעת טענה כי מדובר באתר פיראטי המוכר עבודות לסטודנטים על-מנת להשיג תואר אקדמי שלא בזכות. הנתבע 2 טען מנגד כי האתר מאפשר לסטודנטים לעיין ולקבל השראה מתכנים אקדמיים.

נפסק: עבודת התזה האקדמית שהכינה וחיברה התובעת, שפורסמה בכתב העת "עיוני משפט", הועתקה והועמדה למכירה באתר הנתבעים. כל זאת תוך הפרת זכויותיה של התובעת. אתר הנתבעים אינו אתר תמים שמטרתו מתן השראה לסטודנטים. האתר מכוון במודע לציבור סטודנטים המבקשים על פניו להונות את המוסדות האקדמיים בהם הם לומדים. הנתבעים עסקו במכירת עבודות אקדמיות לצורך הגשתן לקבלת ציון.

הנתבע לא הצליח להבהיר כיצד הגיע המאמר לידיו ולא הצליח להוכיח שקיבל את המאמר מצד שלישי ולא הוא זה שהעתיק, שינה את שם המאמר והעמידו למכירה. הנתבע לא הציג שום רישום, דוא"ל, מכתב או כל תרשומת בדבר קבלת המאמר למאגריו. אין לקבל טענה לפיה סטודנט לא ידוע העלה את העבודה לאתר. הנתבעים עצמם הם שפעלו להטמעת העבודה באתר.

בעת קביעת סכום הפיצוי אין להתעלם ממאפייני פעילות הנתבע, בהתאם להוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. במקרה זה מאפייני הפעילות לימדו על הקמת והפעלת אתר שעל פניו עיקר עיסוקו בתיווך ומכירת עבודות אקדמיות לצורך הונאה. הנתבעים הפעילו אתר שעיסוקו העיקרי הוא מכירת עבודות אקדמיות לסטודנטים המבקשים להונות את המוסדות האקדמיים בהם הם לומדים. הנתבעים התגאו ב"תעשיה" נרחבת אשר עולה בהיקפה על הויקיפדיה בעברית, המתנהלת ב"דיסקרטיות" למכירת עבודות אקדמיות. יש גם להתחשב בהרתעה שבעצם החיוב בפיצוי.

פעולות הנתבעים נעשו במכוון תוך רצון להשיא את רווחיהם בזכות הפרת זכויותיה של התובעת. הנתבעים מכרו את המאמר לצדדים שלישיים. בזכות הפרת זכויות התובעת הגדילו הנתבעים את מאגר העבודות שבאתרם. הנתבעים הפרו גם את זכותה המוסרית של התובעת בכך שלא ציינו את שמה. הנתבעים יפצו את התובעת ב-90,000 ש"ח ויישאו בהוצאות בסך 30,000 ש"ח. 

אין לקבל טענה לפיה התובעת ויתרה על זכותה הכלכלית, כאשר הסכימה לפרסם את המאמר בכתב העת. פרסום המאמר בכתב עת אקדמי מאדיר את זכותה הכלכלית של התובעת ומוסיף לעבודתה נדבך אקדמי וכלכלי נוסף. אין לקבל את הטענה כי עומדת לנתבעים טענת "מפר תמים". הנתבעים אינם תמימים והעתקת מאמר מכתב עת אקדמי והעמדתו למכירה אינה מעשה תמים. אף אין מדובר בזוטי דברים.