בג"ץ 1311/20 עו"ד בן מאיר ואח' נ' הליכוד - תנועה לאומית ליברלית ואח'

בג"ץ דחה על הסף עתירה בעניין "אלקטור" (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים מזוז, מינץ ושטיין):

העובדות: עתירה למתן צו על תנאי בעניין אפליקציית "אלקטור" שפיתחה המשיבה 2 (אלקטור תוכנה) ומשמשת את המשיבה 1 (הליכוד) לאיסוף וניהול מידע על ציבור הבוחרים לכנסת ה-23. עתירה דומה הוגשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית (המשיב 5) ונדחתה על-ידו בשל היעדר סמכות לתת את הסעדים שנתבקשו בה [תב"כ 14/23].

נפסק: יש לדחות את העתירה על הסף. באשר לסעד הראשון המבוקש על ידי העותרים (להפוך את החלטת המשיב 5 ולקבוע כי יש לו את הסמכות הנדרשת) - ברי כי המשיב 5 צדק בתארו את עצמו כמי שמופקד על טוהר ההליך הדמוקרטי ועל מימושה של זכות האזרחים לבחור ולהיבחר לכנסת, הא ותו לא. הגנה על פרטיותם של אזרחי המדינה אינה מצויה ברשימה המכובדת של תפקידיו.

ככל שלמשיב 5 יש שיקול דעת שמאפשר לו לקבוע שימושים מותרים בפנקס הבוחרים ובמידע המצוי בו, ממילא לא יכול בג"ץ להורות לו כיצד להפעילו. הלכה היא כי בג"ץ ממעט להתערב בהחלטותיו של יו"ר ועדת הבחירות, שכן התערבות כאמור שמורה למקרים חריגים וקיצוניים כגון סטייה מהוראות הדין, הפרת כללי הצדק הטבעי וחוסר סבירות היורדת לשורש העניין. 

את יתר הסעדים המבוקשים על ידי העותרים ניתן לבקש – ובמקרה של זכאות, לקבל – בגדרה של תובענה אזרחית רגילה. לפיכך, ככל שהעתירה מבקשת סעדים אלו, יש לדחותה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. טענות העותרים מתמקדות בפגיעה החמורה בפרטיותם של רבבות אזרחים שפרטיהם דלפו החוצה עקב כשלי האבטחה הנטענים באפליקציה. דליפת מידע זה, כך נטען, הרחיבה את הנגישות לענייניהם הפרטיים של הבוחרים והבוחרות והפכה עניינים אלו לנחלת הכלל.

אם אכן כך קרה, מדובר בפגיעה בפרטיות שעל חומרתה אין צורך להכביר מלים. פגיעה כאמור, אם היא אכן התרחשה, מהווה עוולה אזרחית. נפגעיה זכאים לסל של תרופות משפטיות אשר כוללות פיצויים, צווי מניעה וצווי עשה. סעדים כאמור מוענקים בבתי המשפט הרגילים, ולא בבג"ץ. העתירה נדחתה.