ה"פ 20241-06-19 דוק ואח' נ' פלוני

לא ניתן לפנות לביהמ"ש בבקשה לפרה-רולינג ביחס לפרסום מסמך באתר אינטרנט (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט יונה אטדגי):

העובדות: המבקשים 1-2 הם עורכי דין, שכל אחד מהם מפעיל אתר אינטרנט. המבקש 3 הוא מפעיל האתר "פוסטה", המסקר חדשות בתחום המשפט. המשיב הגיש לביהמ"ש השלום בת"א בקשה לאסור פרסום פרטי חקירה שהתנהלה נגדו בקשר להיזק רכוש של בית משותף ובקשתו התקבלה. בחודש יוני 2019 הגיש המשיב, במסגרת התיק שהתנהל נגדו, בקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש, ולפיה המבקשים 1-2 ואח' מפרים את צו איסור הפרסום. 

המבקשים הגישו המרצת פתיחה זו למתן צו הצהרתי הקובע כי הפרסומים בעניין החשדות המיוחסים למשיב מותרים בפרסום. המשיב הגיש תשובה וביקש למחוק את ההליך על הסף. ביהמ"ש הורה למבקשים להבהיר את מקור סמכותו העניינית.

נפסק: יש להורות על מחיקת התובענה על הסף. אם השאלה שעל הפרק היא האם המבקשים הפרו באותם פרסומים את צו איסור הפרסום שניתן על ידי ביהמ"ש השלום, הרי שהסמכות לדון בכך נתונה לערכאה שנתנה אותו צו ולא לערכאה זו. 

אם המבקשים רוצים מראש "היתר" מאת בית המשפט לפרסם אותם פרסומים, כמי שאינם מפרים את צו איסור הפרסום, הרי שאין מקום להידרש לבקשה זו. תפקיד ביהמ"ש הוא לברר סכסוכים קיימים ולא לדון בסכסוכים שטרם נולדו ושעשויים להיוולד. ודאי שאין להפנות לביהמ"ש בקשות למתן החלטה או הנחיה מקדמית בדבר כשרותה המשפטית של פעולה מסוימת שבדעת המבקש לעשות (פרה-רולינג).

אם הבקשה היא להורות על השבת הפרסומים לתוצאות החיפוש של Google, הרי שהתביעה צריכה להיות מופנית קודם כל ל-Google, כדי שזו תידרש לתת את עמדתה לבקשה, תוך פרישת המדיניות שלה והשיקולים המנחים אותה. ההליך נמחק ללא צו להוצאות.