אין פסול בהקמת קבוצת וואטסאפ המסייעת לאחרים להגיש תביעות נגד התובעים (החלטה, שלום חדרה, השופטת הדסה אסיף):

העובדות: בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף. הנתבעת היא יועצת שינה. התובעת 1 היא חברה העוסקת בסדנאות ומתן כלים מעשיים לשיפורי כישורי מכירות. התובע 2 הוא בעל מניות ומנהל בתובעת. התובעים טענו כי הנתבעת רכשה מהם קורס להגדלת המכירות בעסקה וכי לאחר סיומו ביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה.

לטענתם, לאחר שניסיון פשרה עם הנתבעת לא צלח, הקימה הנתבעת קבוצת וואטסאפ בשם "נפגעי קורס הקליניקה", במסגרתה סייעה ללקוחות אחרים של התובעים להגיש תביעות כלפיהם, תוך הפצת פרסומי לשון הרע. תביעת התובעת 1 נדחתה לאחר שלא הפקידה ערובה. הנתבעת טענה כי התביעה אינה מקימה כלפיה עילה לפי חוק איסור לשון הרע וכי תכלית התביעה היא להרתיע ולהשתיק אותה.

נפסק: כתב התביעה אינו מקים עילה לפי חוק איסור לשון הרע. נראה שלא בכדי ניסח התובעים את התביעה באופן כללי ומעורפל, ללא כל פירוט אודות יסודות העילה. כל שנכתב על-ידי הנתבעת בפרסומיה הוא הוראות והנחיות הנוגעות לאופן בו כדאי לפעול, לדעתה, בכל הקשור להגשת תובענות כנגד התובעים. המניע להגשת התביעה הוא העובדה שהנתבעת מסייעת לאנשים בהתארגנות לנקיטת הליכים כנגד התובעים. התביעה הוגשה במטרה לפגוע בפעולותיה של הנתבעת לקידום הליכים משפטיים של אחרים, הטוענים שנפגעו מהתנהלות התובעים. כידוע, זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית.

כל מטרת התביעה שהוגשה היא להוות אמצעי לחץ, על-מנת לגרום לנתבעת או לאחרים לסגת מהגשת תביעות כנגד התובעים ולכן יש לדחותה על הסף. תביעות מסוג זה מכונות תביעות השתקה, או תביעות מסוג "SLAPP" והמגמה בפסיקה היא שיש לדחותן על הסף מאחר ויש בעצם ניהולן משום ניצול לרעה של כללי המערכת על ידי פגיעה בחופש הביטוי.

אף שהדוקטרינה של "תביעת השתקה" טרם אומצה באופן מלא במשפט הישראלי, נראה כי גם מכוח הפסיקה הקיימת, אם בית המשפט משתכנע כי המניע העיקרי להגשת התביעה היה הרתעה של הנתבע מפני הטחת ביקורת עניינית ומוצדקת בתובע, וכאשר סכום התביעה איננו מידתי – ניתן להביא בחשבון עניין זה במסגרת מערכת האיזונים הכוללת, הן כמשקל נוסף לעבר הטיית הכף לדחיית התביעה, והן כשיקול משמעותי בפסיקת ההוצאות [עניין סרנה - ע"א 15267-09-17; עניין בוגבו ישראל - ת"א 12217-12-16].

אמנם סעד של דחיה על הסף הוא סעד קיצוני, שר יינתן רק במקרים חריגים. יחד עם זאת, במקרה זה גובר האינטרס שלא לקיים הליך סרק על זכות התובע להישמע. מדובר בתביעה שכל מטרתה להשתיק את הנתבעת, להפחידה, ולהוות אמצעי לחץ, על מנת לגרום לנתבעת או לאחרים לסגת מהגשת תביעות כנגד התובעים. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 11,700 ש"ח.