ת"ק 43822-08-19 דהרי נ' חימי

ראש לשכת עורכי הדין ישלם פיצוי של 500 ש"ח עבור כל הודעת תעמולה ששלח לתובע (פסק-דין, תביעות קטנות טבריה, הרשם מוהנד חליאלה):

העובדות: התובע הוא עו"ד במקצועו. לטענתו הנתבע, שהתמודד בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין בישראל, שלח לו 4 הודעות פרסומת על-מנת לקדם את בחירתו, תוך פגיעה בפרטיותו ותוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.  

נפסק: דין התביעה להתקבל חלקית. סעיף 30א(א)(2) לחוק התקשורת מגדיר "דבר פרסומת" ככולל גם "מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה". המונח "תעמולה" מוגדר כ"הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות".

הנתבע טען כי תעמולת הבחירות של הלשכה נכנס לגדר החריג בהגדרה זו (מסר פוליטי). התובע טען כי במדינה גופים רבים המקיימים בחירות וכי לא יעלה על הדעת שהמחוקק התכוון לאפשר הטרדת אזרחים באופן כה נרחב. יש טעם בטענת התובע. שאלה נכבדה היא האם החריג כולל גם בחירות לגוף שאין לו נגיעה כלשהי לפוליטיקה (כגון ועד שכונתי), שכן לשכת עורכי הדין אינה כזאת בהינתן אופן התנהלותה, סמכויותיה ותחומי עיסוקה. 

התובע ביסס את תביעתו על פגיעה בפרטיות כסעד ראשון, כאשר פגיעה בפרטיות נחשבת גם "הטרדה אחרת" לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. משלוח ההודעות מושא התביעה בנסיבות ובתדירות בהן נשלחו מהווה פגיעה בפרטיות בדמות של הטרדה, המצדיקה פסיקת פיצוי.

הנתבע אישר כי שלח 2 מההודעות, אך טען בתוקף שלא שלח את השתיים הנוספות, למרות ששמו מופיע בהן והן כוללות קישור לעמוד הפייסבוק שלו. העובדה כי הודעה נחזית כהודעה שנשלחה על-ידי פלוני מהווה ראיה כי פלוני שלח אותה, אך אינה מטה את מאזן ההסתברויות כשלעצמה. תוכן ההודעות שבמחלוקת הוא גס, פוגעני ומתנשא. אין בו כדי לקדם את בחירתו של הנתבע, אלא לפגוע בסיכוייו להיבחר. במצב זה, מסתבר יותר כי ההודעות נשלחו על-ידי צד שלישי שזהותו אינה ידועה ולא הוכח כי ההודעות נשלחו על-ידי הנתבע.

פיצוי בסך 500 ש"ח להודעה הוא מידתי וראוי בנסיבות המקרה, לפיכך ישלם הנתבע לתובע סך של 1,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 250 ש"ח.