לשון הרע בקבוצת פייסבוק העוסקת באומנויות לחימה משולבות (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת סיגלית גץ-אופיר):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא אוהד אמנויות לחימה משולבות המכונות MMA וחבר בקבוצת פייסבוק העוסקת בנושא. הנתבע הוא מייסד ומנהל הקבוצה. התובע פרש מקבוצת הפייסבוק והקים קבוצה נפרדת העוסקת אף היא באומנויות לחימה. התובע טען כי הנתבע הכפיש אותו בקבוצה שהוא מנהל, עת טען שהתובע הטריד נשים, איים לאנוס ולרצוח אותן. הנתבע טען כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר וכי אין מדובר בלשון הרע, אלא בהשערות שהעלה הנתבע בתום לב.

נפסק: בהתאם לסעיפים 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע, לא יכולה להיות מחלוקת שתוכן הפרסום שפרסם הנתבע בעניינו של התובע עשוי להיחשב כבא בגדר לשון הרע, ככל שאין בו אמת. הנתבע הציג את התובע כ"טרול מהתפוז" וכמי שנוהג בתוקפנות כלפי החברים בפורום בתפוז ובקבוצה, ולכן הוא סולק מהם. כך גם הפרסום "הוא הטריד כמה נשים ואיים לאנוס ולרצוח אותם ומעבר לזה...." אינו יכול להיחשב אלא כפרסום שיש בו משום לשון הרע, שכן מדובר בייחוס עבירה פלילית שיש בה כדי להשפיל את התובע בעיני הבריות.

הנתבע כשל בשאלת המידתיות בבחינת השאלה אם עומדת לו הגנת תום הלב. גם אם האינטרס הציבורי מצדיק אזהרת הציבור מפני התנהלות התובע, די היה בציון עובדות ידועות לכל בעניין זהויותיו, הרחקותיו מפורומים שונים ועוד, על מנת לקיים את אותו אינטרס ציבורי, מבלי להסתכן בהבעת דעה שיש בה כדי להשפיל ולבזות את התובע. עצם העובדה שהנתבע לא קיים את מצוות המחוקק ופעל לאימות העובדות, מבססת את החזקה הקבועה בסעיף 16(ב)(2) לחוק, לפיה עשה את הפרסום שלא בתום לב. מאחר והנתבע לא סתר חזקה זו, הרי שהוא אחראי על פי דין בעוולה של פרסום לשון הרע ועליו לפצות את התובע בגין נזקיו.

הנתבע יפצה את התובע ב-5,000 ש"ח. הנתבע יסיר את הפרסום תוך 30 ימים מהקבוצה. אין להורות על פרסום הודעת התנצלות, שכן לאור הזמן הרב שחלף פרסום הודעה כזו יעצים וירכז תשומת לב לנושא נשכח, דבר שאינו רצוי.