ס"ע 8767-11-15 חלפון נ' משרד החינוך והתרבות

זימון עדה לדיון באמצעות הודעת WhatsApp אינו המצאה כדין (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת שרה מאירי):

העובדות: בקשת התובעת להורות על זימונה של עדה לחקירה באמצעות הודעת WhatsApp, ולחילופין למתן צו הבאה לפי תקנות בין הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. המבקשת טענה, בין היתר, כי לאחר שהשיגה את מספר הטלפון הנייד של העדה, ומשסירבה האחרונה למסור כתובת מגוריה בחו"ל או דוא"ל, שלחה את הזימון לדיון בהודעת וואטסאפ והעדה אישרה את הזימון בהודעות חוזרות. המשיבה טענה כי הגשת הבקשה כשבוע לאחר דיון הוכחות מעידה על ההתנהלות המזלזלת של המבקשת, שכן היא לא טרחה להמציא לעדה זימון כדין, אלא הסתפקה בלשלוח מסרונים לטלפון הנייד של העדה.

נפסק: מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין), אומצו כללי ההמצאה הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, בבתי הדין לעבודה. ככלל, המצאת כתב בי-דין תעשה ע"י מסירתו או הושטתו של עותק או העתק ממנו כשהוא חתום כדין. לפי תקנה 475, תבוצע ההמצאה באחת מהדרכים הבאות: באמצעות שליח בי-דין; באמצעות "מוסד"; או ע"י שליחתו בדואר, בפקסמיליה או באמצעי אלקטרוני. המבקשת לא נקטה במירב המאמצים לאיתור העדה לפי תקנה 475. המבקשת מתארת מסכת אירועים והתכתבויות עם העדה, אולם בחרה שלא להמציא לה כדין את הזימון.

תכלית כללי סדר הדין לקבוע מסגרת דיונית מוגדרת שתאפשר פעולה תקינה ויעילה של המערכת השיפוטית, תוך שמירה של זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין. העדה אינה בעלת דין בהליך ו"כלל הידיעה" לפעולה בהליך משפטי הוא חריג לכלל "ההמצאה", ולא נועד לבטל את הכלל המחייב "המצאה", המעוגן בתקנות; קל וחומר כאשר מדובר בעדה, זרה להליך. המצאת זימון בהודעת וואטסאפ גוררת אחריה בהכרח החלשות חשיבותה של התכלית בדבר יידועה של העדה.

באשר לטענת המבקשת כי הודעת וואטסאפ היא "אמצעי אלקטרוני" לצורך תקנה 475(5) - מתקנה זו עולה כי ניתן להמציא כתב בי-דין אלקטרוני לנמען שאינו בית המשפט, לכתובת המאובטחת של הדוא"ל של הנמען, ובלבד שהנמען מסר את כתובת הדוא"ל לצורך ביצוע הוראות התקנות וציין בסמוך לה כי מדובר בכתובת מאובטחת של דוא"ל. זימון באמצעות הודעת וואטסאפ אינו המצאה כדין. הבקשה נדחתה.