ת"א 16471-09-16 קליין נ' סנדל

כוכבת הנוער תפצה את ה-Dogwalker בעשרות אלפי שקלים (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת כוכבה לוי):

העובדות: הנתבעת, שחקנית במקצועה, העלתה פרסום ל-Instagram בו תיארה אירוע בו חזתה, לטענתה, בנתבע נוקט באלימות כלפי כלב אותו הוליך במסגרת עבודתו כמוליך כלבים (Dogwalker). הנתבעת גם צילמה את התובע וצירפה את תמונתו לפרסום. התובע טען כי מדובר בלשון הרע שיש בה כדי לפגוע בשמו הטוב ובפרנסתו. הצדדים לא היו חלוקים על התקיימות יסודות עוולת פרסום לשון הרע, אך הנתבעת טענה כי עומדת לה הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב.

נפסק: התובע הראה כי במועד הפרסום הוא עסק בטיפול בכלבים והציג תעודות הסמכה. האירוע אירע בעת שהתובע הוליך כלבים לפרנסתו. בעצם הפרסום בו תיארה הנתבעת את התובע כמי שמפעיל אלימות כלפי כלבים יש כדי לבזותו בשל ההתנהגות והמעשים המיוחסים לו וכן יש בכך כדי לפגוע במקצועו ובמשלח ידו. עסקינן בלשון הרע לפי ההגדרה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. אין גם מחלוקת כי מדובר בפרסום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק, אף מבלי להכריע בדעותיהם החלוקות של הצדדים לעניין היקף החשיפה. 

נתגלו מספר קשיים בתיאור העובדתי של המקרה על-ידי הנתבעת והיא לא הרימה את הנטל להוכיח את הגנת האמת בפרסום. גם אם תתקבל טענת הנתבעת כי חשה חובה מוסרית לבצע את הפרסום, הרי שמכוח סעיף 16(ב)(3) קמה חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב וזאת מאחר שהנתבעת פרסמה את הדברים בפני קהל פוטנציאלי של עשרות או מאות אלפי עוקבים שחשופים לפרסומיה, בעוד שהנתבעת עצמה מודה כי הפרסום נועד רק כדי להזהיר את בעלי הכלבים שבהם מטפל התובע.

לזכות הנתבעת ייאמר כי היא הודתה בטעותה ואישרה כי בדיעבד היא הבינה שערוץ הפרסום בו בחרה לפרסם אינו מתאים שכן עיקר העוקבים אחרי פרסומיה הם ילדים ובני נוער ולמעשה הסיכויים כי הפרסום יגיע לידיעתם של בעלי כלבים שבהם מטפל התובע אינם גבוהים.

הנתבעת לא פעלה בזדון ומתוך כוונה לפגוע בתובע. כוונתה הייתה אכן להזהיר את ציבור בעלי הכלבים מפני אפשרות של נקיטת אלימות כלפי הכלבים אף שהפרסום נעשה על בסיס פרשנות מוטעית לאירוע. יש לתת משקל לכך שהנתבעת הסירה את הפרסום בשלב מאוחר יותר וכי עמדה על טעותה באשר לאופן שבו בחרה לפרסם את הדברים. מנגד, יש לתת משקל להיקף הנרחב והתהודה של הפרסום. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 50,000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,800 ש"ח.