ת"א 28764-07-15 אדרי נ' טלאור ואח'

הנתבעים לא הסתפקו בפרסום לשון הרע בקבוצת בקבוצת הוואטסאפ של הגן, אלא פרסמו את הדברים גם בפייסבוק בתפוצה רחבה (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת כרמית בן אליעזר):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת היא מטפלת שעבדה כשכירה בגן ילדים. הנתבעים הם הורים לילד באותו גן. הנתבעים פרסמו, בקבוצת הוואטסאפ של הגן, סרטון במסגרתו צולם בנם הקטין כאשר הוא מצביע על סימן אדום בידו, ונשאל על-ידי אימו מי עשה לו את זה. בהמשך התפתחו חילופי האשמות בין הנתבעים לבין הורים אחרים בגן, אשר ביקשו להגן על הגננת.

הנתבע אף העלה פוסט בנושא בפייסבוק, אליו צורף הסרטון, יחד עם מלל בדבר אלימות מצד התובעת. התובעת טענה כי הדברים, המציגים אותה כמי שמכה באלימות ילדים – מהווים לשון הרע חמורה. הנתבעים טענו כי הם דוברי אמת וכי דבריהם פורסמו בתום לב ומתוך חובה לפרסם אותם.

נפסק: אין מחלוקת על כך שפרסום במסגרתו נטען כלפי מטפלת כי הפגינה אלימות כלפי פעוט הנתון לטיפולה, מהווים לשון הרע. הנתבעים לא הרימו את הנטל להוכיח כי מתקיימות אילו מהגנות החוק ולפיכך יש להטיל עליהם אחריות לפרסומים שביצעו. הנתבעים לא הוכיחו כי דבריהם אמת. הנתבעים לא הסתפקו בהעלאת הסרטון והצפת חששותיהם, אלא קבעו קביעות נחרצות כי התובעת הרימה יד על בנם. אלו דברים חמורים שלא הוצג להם ביסוס עובדתי. 

אין גם לקבל את הגנת תום הלב שהעלו הנתבעים. אין מדובר כלל בהבעת דעה והנתבעים קבעו עובדות נחרצות כי התובעת נקטה באלימות כלפי בנם. הם אף רמזו כי אין זו הפעם הראשונה שעשתה כן. זאת, אף שלנתבעים לא הייתה כל ידיעה שהתרחש, וכל שאמרו ביססו, במקרה הטוב, על חצאי אמירות שחולצו מפי בנם הפעוט.

באשר לגובה הפיצוי - מדובר בפרסום חמור, המייחס למטפלת פגיעה בפעוט תחת טיפולה. הנתבעים פרסמו דברים קשים, כעובדות נחרצות, ולא הסתפקו בהפצת הסרטון והדברים הנלווים בקבוצת הוואטסאפ של הגן, אלא פרסמו את הדברים גם בפייסבוק, לקבוצה רחבה. הנתבעים לא סייגו את דבריהם ולא התנסחו בזהירות כפי שמצופה היה. הנתבעים יפצו את התובעת ב-18,000 ש"ח וכן בהוצאות בסך 6,000 ש"ח.