אפשרות משלוח הודעת הסרה בדרך של לחיצה על קישור שנשלח בגוף ההודעה, מקיימת אחר הוראות חוק הספאם (פסק-דין, שלום ת"א, השופט דניאל הורוביץ): 

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 35 הודעות פרסומת בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי שלח לנתבעת הודעת סירוב באמצעות "השב" לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחו ההודעות, אך המשיך וקיבל מהנתבעת 27 הודעות וכן 8 הודעות נוספות שנשלחו אף לאחר משלוח מכתב מטעם ב"כ התובע לנתבעת. הנתבעת טענה כי התובע טמן לה פח, לאחר שלא שלח הודעת הסרה באופן פשוט, יעיל ונוח, על-ידי לחיצה על מקש ההסרה שמופיע בכל אחת מההודעות, אלא בחר לפעול בדרך מסורבלת ולא תקינה.

נפסק: דין התביעה להידחות. בכל ההודעות ששלחה הנתבעת נכתב כי תיבת הדוא"ל אינה מקבלת הודעות נכנסות. קיים טעם לפגם בהתעקשות התובע להשיב להודעות הפרסומת דווקא באמצעות פעולת "השב" לאותה כתובת דוא"ל וזאת חרף אזהרתה המפורשת של הנתבעת כי אין לענות להודעה. בכל הודעות הפרסומת נכתב כי לצורך הסרה מרשימת התפוצה "יש ללחוץ כאן". התובע בחר שלא לעשות כן.

חוסר תום ליבו של התובע בא לידי ביטוי גם בכך שלאחר שקיבל הודעה חוזרת כי תיבת הדוא"ל אינה מקבלת דיוורים נכנסים, לא עשה התובע דבר במשך זמן רב, תוך שהוא אוגר הודעות פרסומת נוספות. אפשרות משלוח הודעת הסרה בדרך של לחיצה על קישור שנשלח בגוף ההודעה, מקיימת אחר הוראות חוק התקשורת [עניין קליין - רע"א 2983/17]. אין לקבוע כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק, שכן היא נתנה לתובע אפשרות להסיר את עצמו מרשימת התפוצה באמצעות קישור בגוף ההודעה.

אשר לחשש כי לחיצה על קישור עלולה לגרום לווירוסים, בתי המשפט נדרשו לסוגיה זו וקבעו כי אין מקום לחשש זה כאשר מדובר בפרסומת שנשלחת ממקור ידוע, בוודאי כאשר המקור הוא גורם שהנמען בעצמו התקשר עמו וביקש כי תשלחנה לו הודעות פרסומת. אשר לעיכוב בהסרה לאחר משלוח מכתב ההתראה, התובע הוא שבחר להכביד ולסרבל את הליך הסרתו מרשימת התפוצה. התובע בחר לשלוח מכתב התראה בדואר כאשר הוא יודע שפניה כזו מצריכה התערבות גורם אנושי אשר מטבע הדברים אורכת זמן. פרק זמן של שבועיים איננו בלתי סביר. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ש"ח.