ענ"פ 70841-03-19 מדינת ישראל נ' מ' ואח'

המלחמה בתופעת הסרטונים המבזים מחייבת הרשעה, גם לבני 13 (פסק-דין, מחוזי ת"א - בית משפט לנוער, השופטים ברלינר, נחליאלי חיאט ויניב):

העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום לנוער [ת"פ 40827-01-17], שנמנע מהרשעת המשיבים לאחר שקבע כי ביצעו את העבירות המיוחסות להם וגזר על כל אחד מהם לבצע 120 שעות שירות לתועלת הציבור, חתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות ופיצוי של 5,000 ש"ח למתלוננת. המדינה ערערה על ההחלטה להימנע מהרשעת המשיבים. 

המשיבים, בני 13 בעת ביצוע העבירות, תיעדו שיחת FaceTime שקיימו עם המתלוננת, ילדה בת גילם, במסגרתה היא ביצעה פעולות בעלות אופי מיני שהמשיבים ביקשו ממנה לבצע. לאחר כחודשיים שלחו המשיבים את הסרטון לחבריהם. ביהמ"ש קמא קבע כי המשיבים ביצעו עבירה לפי סעיף 3(א)(5א) לחוק למניעת הטרדה מינית, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. 

נפסק: גילם של המשיבים עומד בליבת הדיון בתיק. בה בעת, למרבה הצער, נראה כי לגילה של המתלוננת והעובדה שהיא בת גילם של המשיבים לא ניתן משקל מספיק. ערעור המדינה בדין יסודו ולא ניתן במקרה זה להימנע מהרשעת המשיבים. ההרשעה היא האמירה הנורמטיבית ובמקרה זה ראוי שתאמר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. גילם של המשיבים ולצידו התהליך הארוך והחיובי שעברו ראוי להתחשבות רבה, אולם, התחשבות זו צריכה למצוא ביטויה בענישה. בית המשפט נתן לכך משקל מקסימלי ועל כך אין ערעור. האמירה הנורמטיבית צריכה להיאמר גם היא.

המלחמה בתופעת הסרטונים המבזים צריכה להיות מלחמת חורמה ועל בתי המשפט לומר את דברם בקול ברור ונחרץ. למרבה הצער, גילם של העבריינים הולך ויורד והמקרה הנוכחי הוא דוגמה לכך. אם זהו ה"ציבור" המבצע את העבירה הרי שאליו וכלפיו צריכות להיות מופנות אמירות בית המשפט. הערעור התקבל.