ע"ר 60926-01-18 גבארין נ' רז-רשף הנדסה בע"מ

בבחינת היחס בין "כלל ההמצאה" לבין "כלל הידיעה" יש להתחשב בשינויים מרחיקי הלכת שחלו במערכת "נט המשפט" (פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים גליקסמן, סופר ושפיצר):

העובדות: ערעור על החלטת רשמת ביה"ד [בתיק ע"ע 21026-10-17] שלא לקבל לרישום את ערעור המערער על פסק-דינו של ביה"ד האזורי בב"ש, משום שהוגש באיחור. המערער טען כי בניגוד לקביעת הרשמת, פסק-הדין של ביה"ד האזורי לא הומצא לבא-כוחו באמצעות הודעה ב"נט המשפט" וכי הצפייה בפסק-הדין על-ידי עובדי ב"כ המערער אינה נחשבת כהמצאה כדין.

נפסק: תקנות 497ג(ג1) ו-497ג(ג2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הן המסדירות את הנושא. ב"כ המערער הגיש תצהיר בדבר אי הגעת ההודעה בדבר החלטת הרשמת אל כתובת הדוא"ל שמסר. לפי תקנה 497ג(ג2) אין לראות את החלטת הרשמת כהחלטה שהומצאה ביום 15.1.2018. אין מחלוקת כי ב"כ המערער צפה בהחלטה ביום 18.1.2018, אולם לטענתו בהתאם לפסיקה צפייה יזומה בנט המשפט אינה בגדר המצאה כדין על פי הפסיקה.

אכן, בעניין עמישב [ע"ר 47788-12-15] נפסק כי צפייה יזומה בנט המשפט אינה בגדר המצאה כדין. יחד עם זאת, יש לבחון אם יש להחיל את כלל הידיעה, נוכח העובדה שאין מחלוקת כי ב"כ המערער צפה בהחלטת הרשמת באתר נט-המשפט. בבחינת היחס בין "כלל ההמצאה" לבין "כלל הידיעה" יש להתחשב בשינויים מרחיקי הלכת שחלו במערכת "נט המשפט", המאפשרים כיום לבעלי הדין ולבאי כוחם לעקוב בזמן אמת אחר מתן החלטות ופס"ד באמצעות המערכת, ודרך ההמצאה העיקרית היא דיוור אלקטרוני, וכי שינויים מרחיקי לכת אלה מחייבים התאמתן של הפסיקה בעניין היחס בין "כלל ההמצאה" ל"כלל ידיעה" ושל אמות המידה להתנהלות דיונית בחוסר תום לב למציאות החדשה.

האיחור בהגשת ערעור על החלטת הרשמת היה בן 4 ימים בלבד ולא נמצא מקום להעדיף את "כלל הידיעה" על "כלל ההמצאה". לפיכך, אין לדחות על הסף את הערעור על החלטת הרשמת. בהליך לפני הרשמת המערער כלל לא התייחס לעניין המצאת פסק הדין בדרך של הודעה באתר ולצפייתו בפסק הדין בנט המשפט באופן יזום, אלא טען כי פסק הדין "נתקבל במשרדו בתקופת הפגרה". רק בהליך הערעור, לאחר שבהחלטת הרשמת צוינה העובדה כי פסק הדין הומצא בדרך של "הודעה באתר" ביום 18.7.2017 טען כי לא נתקבלה אצלו הודעת דואר אלקטרוני, ותצהיר בעניין הוגש רק בעקבות החלטת בית הדין. 

אין לאפשר לבעל דין להעלות בערעור על החלטת הרשמת טענות אחרות ושונות לחלוטין מהטענות שהעלה לפני הרשמת, ולהגיש ראיות חדשות שלא היו לפני הרשמת. על יסוד התשתית העובדתית שהייתה לפני הרשמת - הנתונים במערכת נט המשפט שלא נסתרו ואף לא הוכחשו על ידי המערער – צדקה הרשמת בהחלטתה כי הערעור הוגש באיחור, ומטעם זה אין לקבלו לרישום. לפיכך, יש לדחות את הערעור על החלטת הרשמת. לא ניתן להעלות בקשה להארכת מועד להגשת הערעור לראשונה במסגרת הערעור על החלטת הרשמת. הערעור נדחה.