פיצוי של 14,000 ש"ח על 27 הודעות ספאם (פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, הרשמת אפרת רחלי מאירי):
העובדות: התובע טען כי הנתבעים שלחו לו 27 דברי פרסומת בדוא"ל (עבור קורסים בתחום הקוד והדיגיטל), ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. אין מחלוקת כי ההודעות עונות להגדרת "דבר פרסומת". הנתבעת טענה, בין היתר, כי היא שולחת מיילים רק למי שנרשם לשירותיה וכי כל אחד רשאי להסיר עצמו מרשימת התפוצה.
נפסק: דין התביעה להתקבל, אולם לא על פי גובהה. גם אם התובע הצטרף לשירותי הנתבעת, אין בכך משום הסכמה לקבל דברי פרסומת. גם אם לא נדרשת הסכמה, הרי שיש לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 30א(ג) לחוק, בהם היתה התקשרות מוקדמת והמפרסם הודיע כי הפרטים יכולים לשמש עבור משלוח דברי פרסומת. זה אינו המצב במקרה זה. לא הוכח כי התובע אישר קבלת דברי פרסומת או לחילופין כי נודע לו בעת ההרשמה כי כתובתו יכולה לשמש עבור משלוח דברי פרסומת. לא הוכח כי הנתבעת עמדה גם ביתר תנאי הסעיף.
התובע טען כי הנתבעת כי דרך ההסרה היחידה האפשרית היתה באמצעות לחיצה על קישור "הסר". הנתבעים טענו כי התובע יכול היה בכל שלב להסיר עצמו באמצעות לחיצה פשוטה. טענה זו, לפיה התובע יכול היה להסיר עצמו באמצעות פעולה פשוטה - אין להלום. אין התובע מחויב לעשות כן לפי דין. אין בכך כדי לפטור את התובע מאחריות, אך הצגת אפשרות הסרה עשויה להשליך על גובה הפיצוי. אל לו לתובע לנצל באופן דווקני מילולי את הוראות החוק כפי שהוא מבין אותן, בידיעה שהמפר לכאורה כן איפשר דרך אחרת העונה על אותה תכלית והיא להסיר את התובע מרשימת התפוצה. ייתכן ומקום בו הקישורית בהודעת המייל מובילה למייל תקף, כן הדבר עונה על דרישות החוק. הנתבעת תפצה את התובע ב-14,000 ש"ח.