ת"א 19527-08-17 זגל נ' פרסק

 תביעת לשון הרע בשל שיח גזעני בקבוצת הוואטסאפ "שי חי צבא האמת" (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת כרמית בן אליעזר):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע טען כי הנתבעת פרסמה לשון הרע נגדו במסגרת קבוצת הוואטסאפ "שי חי צבא האמת", בה היו 146 חברים כולל בעלי הדין (קבוצת תומכים במתמודד התוכנית "האח הגדול"). הנתבעת לא הכחישה את האמירות שיוחסו לה, אך טענה כי הדברים הוצאו מהקשרם וכי התכתובות שהוגשו ערוכות בצורה מגמתית. 

נפסק: הוכח כי התכתובות עליהן ביסס התובע את תביעתו משקפות את השיח שהתנהל בקבוצה. עיון בתכתובת מעלה תמונה עגומה של שיח בעל ניחוח גזעני, אותו הובילה הנתבעת כלפי התובע, שהוא ערבי מוסלמי. לא הוכחה טענת הנתבעת כי התובע השמיץ אותה מאחורי גבה. לא יכולה להיות מחלוקת כי האמירה לפיה התובע מתחזה, על-מנת לשכב עם בנות יהודיות, ובפרט בהקשר ובאופן בו נכתבה, מהווה לשון הרע. יש בה כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע, להשפילו ולבזותו.

מדובר בדברים שמן הראוי להטיל אחריות בגינם מכוח החוק ולא עומדת לנתבעת כל הגנה. לא נטען, ולו ברמז, כי היה בסיס עובדתי כלשהו לטענה כי התובע מתחזה. אין לקבל את הטענה כי אין להטיל אחריות בגין הפרסומים בשל חשיבות חופש הביטוי בנוגע לפרסומים ברשת. אכן, לחופש הביטוי מעמד בכורה במשפטנו, ולא כל ביטוי הצורם לאוזן מצדיק הטלת אחריות בלשון הרע, אך אין להשלים עם לשון משתלחת ומשוללת רסן, שנועדה לפגוע ולעלוב באדם בשל מוצאו.

אין מדובר בהבעת דעה בתום לב. מדובר באמירה שהיא קביעת עובדה ולא הבעת דעה. אין ספק כי הפרסום גרם לתובע עוגמת נפש רבה במיוחד. יש לקחת בחשבון כי הפרסומים נעשו בקבוצת וואטסאפ, שהגם שיש בה חברים רבים, הם אינם מכירים זה את זה. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי הפרסום היה ממוקד בזמן וכי הנתבעת התנצלה בפני התובע והביעה חרטה. הנתבעת תפצה את התובע ב-20,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.