ע"א 36859-11-18 בוזגלו נ' פשכצקי

אולי יעניין אותך גם

גם אם יש בציבור מי שאינם מתייחסים לדברי המערער ברצינות בהיותו "פה גדול", אין זה משנה את העובדה כי מדובר בלשון הרע. (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אביגיל כהן):

העובדות: ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בת"א [ת"א 42636-01-17], בו התקבלה תביעת המשיב לפיצויים בגין פרסום לשון הרע על-ידי המערער. המערער חויב לשלם למשיב סך של 120,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 40,000 ש"ח. המשיב, עיתונאי ספורט, פרסם ידיעות על חילופי הצעות בין קבוצת הכדורגל הפועל ב"ש לבין הכדורגלן מאור בוזגלו, בנו של המערער. המערער טען כי הידיעות שהביא המשיב אינן נכונות.

המשיב טען כי המערער לא הסתפק בהכחשת הידיעות, אלא כינה אותו "שקרן" ואת ידיעותיו "ידיעות שקריות" - וזאת בפוסט בעמוד הפייסבוק של המערער ובראיונות לאמצעי התקשורת. בית המשפט קמא דחה את טענות המערער כי הפרסומים אינם לשון הרע וכי עומדות לו הגנות חוק איסור לשון הרע. נפסק כי למרות שהפרסומים עסקו בעניין ציבורי ובדמות ציבורית, עיתונאי שניתן ואף רצוי למתוח ביקורת על עבודתו, חרגו הביטויים בהם השתמש המערער מהרף שניתן לאפשר כשיח ציבורי.

נפסק: דין הערעור להידחות. על בסיס התשתית העובדתית הגיע ביהמ"ש קמא לקביעות עובדתיות, שעל בסיסן יישם את הוראות החוק. נקבע כי עסקינן בלשון הרע לפי סעיף 1 לחוק וכי הגנות החוק אינן מתקיימות ולכן יש לפסוק פיצוי בסכום שנקבע. אין מקום להתערב בקביעות אלה. כאשר עיתונאי מוצג בפרסומים כשקרן, אשר ביודעין מפרסם ידיעות שקריות, אזי הפרסום עלול לפגוע במשיב כעיתונאי לפי מבחן אובייקטיבי. גם אם יש בציבור מי שאינם מתייחסים לדברי המערער ברצינות בהיותו "פה גדול" (כך להגדרתו), אין זה משנה את העובדה ולפיה המשמעות המקובלת בציבור היא כי מדובר בלשון הרע. 

טענות המערער ולפיהן הציבור חשוף במסגרת הרשתות החברתיות ל"פייק ניוז" ולמידע שקרי, אין בהן כדי לקעקע את עצם העובדה שפרסום דברים הנכנסים לגדר סעיף 1 לחוק הם בגדר "לשון הרע". ביהמ"ש קמא איזן נכונה בין האינטרסים השונים וקבע שהעדפת חופש הביטוי כשמדובר בעיתונאים אינה מונעת מעיתונאי לתבוע לפי החוק כאשר מדובר בפגיעה בו. גם בעידן הרשתות החברתיות עדיין אין היתר להשתלח ללא בסיס. 

הסכום שנפסק אינו חורג מהסביר בהתחשב במכלול הנסיבות וביניהן הפגיעה במשלח ידו של המשיב, מספר הפרסומים, "קהל היעד" של הפרסומים - חובבי הספורט, סירוב להתנצל ועוד. הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיב בסך 10,000 ש"ח.