ת"א 57372-03-15 דיין נ' Dafeng

אולי יעניין אותך גם

פרסום מידע אנונימי מ"מידע נדל"ן" על נכס של התובעת, תוך שיוכו אליה, מהווה פגיעה בפרטיות (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת יסכה רוטנברג):

העובדות: תביעה לפיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועוולת הנגישה. הנתבעת היא אזרחית ותושבת סין, שבבעלותה חברה למסגרות משקפיים. הרקע למחלוקת הוא סכסוך עסקי בין בעלה של התובעת לבין הנתבעת, במסגרתו הגישה הנתבעת תביעה גם נגד התובעת, עו"ד במקצועה. התובעת טענה כי בסמוך לדיון הראשון בתביעה העסקית פרסמה הנתבעת פוסט המכפיש אותה בדף הפייסבוק של הנתבעת, אותו היא סירבה להסיר למרות פניית התובעת. הנתבעת אינה מכחישה את הרקע לפרסום, אך טוענת כי אין מניעה לפרסם את הדברים. הנתבעת הסירה את הפרסומים במהלך הדיון לפי המלצת ביהמ"ש.

נפסק: הפרסומים כוללים אישור ממשטרת ישראל על הגשת תלונה, העמוד הראשון של כתב התביעה בתביעה העסקית, החלטה על הטלת עיקולים באותו הליך והחלטות נוספות וכן מידע מרשות המסים אודות מועד רכישת נכס בו יש לתובעת זכויות. הנתבעת ביצעה הפרסומים בעת שהותה בישראל (בשל חוסר יכולת לעשות זאת מסין) ובהמשך פנתה לכל חברי התובעת בפייסבוק והציעה להם חברות. התביעה העסקית נדחתה בסופו של דבר כלפי התובעת, אך התקבלה כלפי בעלה.

מדובר בפרסום צילומים מוקטנים של מקבץ מסמכים. יש לבחון את התמונה הכוללת העולה מהדברים ולא כל פרסום ופרסום בנפרד, כדי לקבוע אם יש בפרסום כדי לפגוע בתובעת. אין די שחלק מהמסמכים מותרים בפרסום. התכנים שפורסמו הם בגדר לשון הרע (די להפנות לשני פרסומים - הגשת תלונה במשטרה והחלטה על הטלת עיקול זמני). אין לקבל את טענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה את הפרסום והיקפו. אין צורך להוכיח את היקף הפרסום ודי בכך שאדם נוסף, פרט לנפגע, נחשף לפרסום. התובעת הוכיח זאת ודי בכך לקבוע כי הפוסט פורסם ברבים.  אין גם לקבל את הטענה כי פייסבוק היא המפרסמת ולא הנתבעת. בשורת פסקי-דין נקבעה אחריותו האישית של מי שהעלה לדף הפייסבוק תכנים שיש בהם לשון הרע. הוכח כי הדברים הם לשון הרע וכי הנתבעת אחראית לפרסום.

אין מדובר בפרסומים מותרים לפי סעיף 13 לחוק. פרסום האישור על הגשת תלונה במשטרה אינו "פרסום מותר" לפי אחת החלופות של סעיף 13. שעה שהנתבעת פרסמה ביודעין פרסום חלקי, שעה שפורסם דבר הגשת תלונה במשטרה מבלי לציין כי היא נסגרה, ושעה שהנתבעת סירבה לכל בקשות התובעת להסיר את הפרסום, אין היא יכולה לטעון לתום לב בפרסום או להגנת תום הלב. הטענה ביחס לעוולת הנגישה נדחתה, שכן לא נתקיימו יסודותיה. 

התובעת טענה כי הנתבעת פגעה בפרטיותה, וזאת ביחס לצילום עמוד מ"מידע נדל"ן" ובו פרטים אודות נכס בו לתובעת זכויות. התובעת טענה כי מדובר בפרטים אנונימיים וכי פרסום המידע תוך שיוכו אליה פוגע בפרטיותה. לא ניתן לחלוק על כך שמידע על נכסיו של אדם הוא עניינו הפרטי. פרסום המאפשר לקשור מידע על נכס ספציפי עם אדם מסוים מהווה פגיעה בפרטיות. יש לקבל את טענת התובעת כי הפרסום פגע בפרטיותה. הנתבעת תשלם לתובעת 30,000 ש"ח והוצאות בסך 10,000 ש"ח.