ת"א 11586-02-18 וינר נ' קרול

חשיפת הפרופילים של הנתבע ב"גריינדר" כדי לבחון כמה פעמים התחזה לתובע (החלטה, שלום הרצליה, השופט גלעד הס):

העובדות: התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בעילת לשון הרע ופגיעה בפרטיות, בה טען כי הנתבע התחזה לתובע באפליקציית ההיכרויות "גריינדר". הנתבע לא הכחיש כי התחזה לתובע בגריינדר וקיים פעילות מינית תחת זהותו, אך טען כי מדובר במקרים בודדים בלבד.

לאור מחלוקת זו החליט ביהמ"ש לקבל את בקשת התובע ולתת צו למפעילי גריינדר לפיו עליהם למסור את פרטי השימוש של הנתבע באפליקציה, כך שניתן יהיה ללמוד כמה פעמים התחזה הנתבע לתובע. ביהמ"ש קבע כי החומר יועבר לעיונו בלבד וכי ביהמ"ש יחשוף לתובע את השיחות הרלבנטיות. בנוסף, החשיפה הוגבלה לשנתיים. הצו הוגש לחתימת ביהמ"ש, אך הנתבע טען כי נוסחו חורג מהחלטת ביהמ"ש.

נפסק: לצו יצורפו רק המסמכים שהוגשו בתביעה, אין מקום לצרף מסמכים נוספים שלא צורפו לתביעה ושעלולים לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים. יש להסיר מהצו את מהות המחלוקת בין הצדדים. מטרת הצו היא כי גריינגר תעביר את נתוני הנתבע ואין זה מהותי לחשוף בפני גריינר את הטענות המיוחסות לו. התביעה הוגשה בגין התנהלות הנתבע באפליקציית גריינדר באופן כללי, ולא בגין פרופיל מסוים של הנתבע, לכן יש לקבל את הבקשה כי הנתונים מגריינגר יימסרו לגבי כל הפרופילים של הנתבע, גם כאלה שאינם פעילים. אין בכך כי הצו מורה על חשיפת הפרופילים המקושרים לכתובת ה-IP של הנתבע, שכן חשיפה כזו משרתת את המטרה העיקרית של מתן הצו - חשיפת מספר הפעמים בהם התחזה הנתבע לתובע, לא משנה מאיזה פרופיל. אין לקבל את הדרישה כי הזיהוי יתבצע גם על סמך תוכנת זיהוי פנים. מדובר בעניין החורג מהיקף הצו. התובע יגיש צו מתוקן.