(פסק-דין, שלום ת"א, השופט דניאל הורוביץ): המחוקק לא העניק למפרסם פטור מתשלום פיצוי אם ההודעות נשלחו בטעות.

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו שמונה הודעות דוא"ל המפרסמות את שירותיה, ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען בנוסף כי ההודעות לא כללו את פרטי המפרסם, לא ציינו כי מדובר ב"פרסומת" וכי ניסיונות ההסרה שלו בהודעה חוזרת לא צלחו. הנתבעת טענה כי מדובר בתובע סדרתי וכי כתובת התובע השתרבבה בטעות לרשימת התפוצה שלה. 

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. הנתבעת אינה מכחישה כי שלחה לתובע את ההודעות. ההודעות עונות להגדרת "דבר פרסומת". הנתבעת שלחה את ההודעות לתובע ללא הסכמתו ולא נתנה לכך הסבר המניח את הדעת. המחוקק לא העניק למפרסם פטור מתשלום פיצוי אם ההודעות נשלחו בטעות. יתרה מכך, הנתבעת הפרה את הוראות החוק ולו בשל העובדה כי המשיכה לשלוח לתובע הודעות גם לאחר שביקש הסרה וגם לאחר שאישרה לו כי הוסר מרשימת התפוצה.

אין לקבל את הטענה כי יש לזקוף לחובת התובע אשם תורם, משום שלא עשה שימוש בלינק הייעודי להסרה. כתובת המייל ממנה שלחה הנתבעת את ההודעות אינה מסוג no reply וניתן לקבל בה דואר נכנס. הנתבעת הודתה כי קיבלה את בקשות ההסרה של התובע. אין בטענת הנתבעת כי התובע מציק לה ומטריד אותה כדי להצדיק את מחדלי הנתבעת במשלוח הודעות הפרסומת. ביהמ"ש לא התרשם כי יש בפניות התובע משום איום או הטרדה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 750 ש"ח עבור כל אחת משמונה ההודעות ששלחה ובסה"כ 6,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח.