ת"א 42937-11-17 אביטל נ' דוביצקי ואח'

צו עשה המורה על סגירה מוחלטת של דף פייסבוק, ולא מחיקת פרסומים ספיציפיים מתוכו, הוא מהלך מרחיק לכת שבצידו פגיעה לא מבוטלת בחופש הביטוי (החלטה, שלום נתניה, השופט אלי ברנד):

העובדות: בקשת המבקש לפי פקודת בזיון בית המשפט, להטלת סנקציות על המשיבים 1-2 משום שלא קיימו את הוראות פסק-הדין שניתן נגד המשיב 1, בהיעדר הגנה, המורה לו לסגור את דף הפייסבוק נשוא התביעה. המשיבה 2 אינה צד להליך העיקרי, אך לטענת המבקש היא המנהלת היחידה של דף הפייסבוק (טענה שהמשיבה הכחישה).

נפסק: גם אם תתקבל טענת המבקש כי המשיבה 2 מנהלת את דף הפייסבוק בצוותא עם המשיב 1 (והדבר לא הוכח), עדיין אין בכך כדי לקבוע כי מחדליה הם המביאים להפרת הצו, שכן לכאורה יכול המשיב 1 בעצמו לקיים את צו ביהמ"ש והימנעותו מלעשות כן אינה נובעת או נגרמת על-ידי פעילות המשיבה 2 בדף הפייסבוק. המבקש לא הוכיח כי המשיבה 2 היא עושת דברו של המשיב 1 ומי שפועלת כ"זרועו הארוכה" בניהול הדף.

יש לזכור כי מדובר בפסק דין שניתן בהיעדר הגנה, מבלי שהתבררו לאשורן הטענות השונות. על כן, הרחבת תוצאות פסה"ד על מי שלא היה צד אליו, היא מהלך קשה שבעתיים אשר יש לנקוט בו בזהירות. לא הוצגה כל ראיה כי הדף עוסק במבקש. מהמוצגים עולה דווקא תמונה הפוכה, של טיפול במי שחשודים בפדופיליה. הצדק עם המשיבה 2, בכך שצו עשה המורה על סגירה מוחלטת של דף פייסבוק, ולא מחיקת פרסומים ספיציפיים מתוכו, הוא מהלך מרחיק לכת שבצידו פגיעה לא מבוטלת בחופש הביטוי (כאשר לדף חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה - זיהוי פדופילים ומניעת פגיעתם). יש לדחות את הבקשה כלפי המשיבה 2.

פני הדברים שונים ביחס למשיב 1. מדובר במי שכלפיו ניתן פסק-דין אך הוא לא קיים אותו. יש מקום לקבל את הבקשה בהיעדר התייצבות ובהיעדר הגנה של ממש. הואיל והמשיב 1 מתגורר בחו"ל ונמנע באופן קבוע מהגעה ארצה, זה אינו המקום להטלת סנקציה של מאסר, אלא יש להסתפק בהטלת קנס. על המשיב 1 הוטל קנס יומי מצטבר של 700 ש"ח, עבור כל יום בו לא יקיים את הוראות פסק-הדין המורה לו לסגור את דף הפייסבוק.