(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת ויג'דאן חליחל, 4.9.2018): האם פרסומת המופיעה בסרטון מהווה "דבר פרסומת" לפי חוק הספאם?

העובדות: התובע רכש באתר "מאקו" שירות בשם "צפה ללא פרסומות" ולטענתו, בעת שצפה בתוכנית באתר, הופיעו בפניו ברצף שתי פרסומות מסחריות. הנתבעת טענה כי התובע יכול היה לפתור בעיה טכנית פשוטה זו על-ידי פניה לשירות הלקוחות, אך הוא לא עשה כן. לטענתה, הבאג היה נפתר אם התובע היה מרענן את העמוד או נכנס אליו מחדש וכי התובע המשיך לצפות בשירות 32 פעמים ללא פרסומות. התובע ביסס את תביעתו על סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

נפסק: אין בפרסומת שמופיעה בזמן במהלך צפייה בסרטון כדי לענות על דרישות סעיף 30א לחוק, משום שהפרסומת לא שוגרה באחד האמצעים המנויים בסעיף. המחוקק אסר רק על שיגור דברי פרסומת באחת מארבע הדרכים המנויות בסעיף ומקרה זה אינו אחת מהן [עניין טויסטר - ת"צ 1862-11-12]. מנהל הפיתוח של הנתבעת העיד בהגינות שהיתה בעיה באתר וכי זו היתה נפתרת מיד אם התובע היה מרענן את הדף. טענות התובע המבוססות על חוק התקשורת נדחו. 

התובע טען עוד כי יש להתייחס להופעת הפרסומת כהפרת הסכם. לביהמ"ש לא הוגש עותק מההסכם/תקנון עליו חתם התובע. נוכח עדויות הצדדים, יש לקבוע כי לא היתה הפרה כלשהי מטעם הנתבעת וגם אם היתה כזו, אין בה כדי לזכות את התובע בפיצוי כלשהו בהיעדרו של נזק. במידה והתובע היה פונה מיד לאחר התקלה לנתבעת, היה מקבל פתרון מידי. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 400 ש"ח.