(פסק-דין, שלום ת"א, הרשמת ורדה שוורץ): הדרך של מתן הודעת סירוב באמצעות לחיצה על קישור אינה לגיטימית.
העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה הודעות דוא"ל פרסומיות, ללא אישורה והסכמתה, לאחר שנתנה הודעת סירוב, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. את הודעת הסירוב הראשונה שלחה התובעת לכתובת דוא"ל של הנתבעת. הנתבעת חדלה לשגר לתובעת הודעות רק כחודשיים לאחר מכן, בעקבות מכתב ששלח לה ב"כ התובעת. סה"כ קיבלה התובעת 168 הודעות לאחר הודעת הסירוב הראשונה. הנתבעת טענה כי הודעת הסירוב הראשונה לא נתקבלה אצלה.
נפסק: המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא האם הודעת הסירוב הראשונה אכן התקבלה אצל הנתבעת, או צריכה היתה להתקבל. התובעת אינה תובעת בגין דברי הפרסום שנשלחו לה לפני ששלחה את הודעת הסירוב הראשונה. לכן, שאלת ההסכמה למשלוח דברי הפרסום אינה רלבנטית ואין צורך לדון בה (הנתבעת טענה כי ניתנה הסכמת התובעת בשנת 2011, בעת שרכשה מוצר באמצעות אתר הנתבעת).
התובעת שלחה לנתבעת הודעת סירוב שלא לפי ההוראות בגוף ההודעה. הנתבעת הודיעה כי אין להשיב לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחה ההודעה והורתה ללחוץ על כפתור ההסרה לצורך הסרה מרשימת התפוצה. משבחרה התובעת להתעלם מהוראה זו, אין לכאורה אלא להלין על עצמה. בנסיבות אלה אין צורך לדון בשאלה האם הנתבעת קיבלה את הודעת הסירוב הראשונה.
סעיף 30א(ה)(1)(ג) לחוק קובע את חובת המפרסם ליתן כתובת תקפה ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב, ככל שדבר הפרסומת משוגר בהודעה אלקטרונית. העדרה של כתובת תקפה כאמור משמעה די בכך כדי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים. בהעדר מתן כתובת דוא"ל תקפה, הותירה הנתבעת בידי התובעת 2 דרכים למשלוח הודעת סירוב: לחיצה על הקישור או משלוח באמצעות הדואר (כאשר נמסרה כתובת לכך).
הדרך של מתן הודעת סירוב באמצעות לחיצה על קישור אינה לגיטימית, במיוחד כאשר התובעת העידה כי הדבר נאסר עליה במקום עבודתה. כך, נותרה בידי התובעת רק דרך ההסרה באמצעות מכתב בדואר, כפי שעשה בא-כוחה. מחדלה של הנתבע הוא לא רק באי-מילוי הוראות סעיף 30א(ה)(1)(ג) לחוק, אלא גם בשלילת הזכות לבחור בין מתן הודעת סירוב בשתי הדרכים המפורטות בסעיף 30א(ד) לחוק.
לעומת מחדל זה של הנתבעת עומד לחובת התובעת חוסר תום הלב במשלוח המייל בניגוד להוראות הנתבעת וכן השתהותה במשך יותר מחודש ימים מאז שהודעת המייל שלה נותרה ללא מענה ועד למשלוח המכתב של בא-כוחה. התנהלות זו מהווה עילה להפחתת סכום הפיצוי. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 15,000 ש"ח.